|
פקעת רגשות מהלכת.
הוא יוצא ראשון, אני מחכה לשמוע שהדלת נסגרת. אני נצמדת לפינה,
בוכה בשקט, יוצאת בחזרה, שותקת, שולחת חצי חיוך על גבי מבט
חפוז.
|
חורף אפור
כינור מיוסר
עלי שלכת מצהיבים
ואת מחייכת, בין הטיפות.
|
מילים שזורות כשרשרת פנינים
כל פנינה כמוסה, כל הבאה אחריה סוד גם היא.
מילים מחביאות בתוכן סימני שאלה
ספק אהבה, ספק טרגדיה,
|
|
|
תודה לאמא ולאבא
שהביאוני עד
הלום ולמשה
מהמכולת ולפריצי
הכלב ולמיצי
התוכי שתמכו בי
לאורך כל הדרך
לאנשים שלוקחים
את הזבל ולכל עם
ישראל.
מת עליכם
כפרות!
תודות לאנשים
שעזרו לי להגיע
לרגע פרסום
הסלוגן |
|
