|
פקעת רגשות מהלכת.
הוא יוצא ראשון, אני מחכה לשמוע שהדלת נסגרת. אני נצמדת לפינה,
בוכה בשקט, יוצאת בחזרה, שותקת, שולחת חצי חיוך על גבי מבט
חפוז.
|
חורף אפור
כינור מיוסר
עלי שלכת מצהיבים
ואת מחייכת, בין הטיפות.
|
מילים שזורות כשרשרת פנינים
כל פנינה כמוסה, כל הבאה אחריה סוד גם היא.
מילים מחביאות בתוכן סימני שאלה
ספק אהבה, ספק טרגדיה,
|
|
|
מכרתי את נשמתי
לשטן
במחיר פי שניים
מהמחירון.
אפרוח ורוד,
ידפוק את כולם. |
|
