|
"הוא איש מבוגר לא ילד קטן,
ושמו הפרטי הוא הנברג סטפן.
הוא גר בבית קטן עם גינה קטנה,
ציפור, כלב, חתול ויונה עדינה..." (הבלדה לסטפן
הנברג)
מאמין וחושב שהכל טוב,
ובזמנו הפנוי יושב לכתוב.
עץ האפרסקים ששתלתי בגינה מעולם לא הניב פרי. אהבתי אותו,
טיפחתי אותי, אך הוא מעולם לא החזיר לי אהבה. לא היה לי זמן
לחכות, הייתי קצר רוח, רציתי כבר ליהנות מפירותיו.
|
מבעד לחלוני אני חוזה בדמות,
ספק שטות, ספק מהות.
|
אחד תם, שואל מה זאת.
אחד חכם, מבין זאת.
|
אך בלבי פנימה יודע,
כי הם קראו לי שאבוא.
|
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
