|
ספר השירה "שתיקת המוות שבנו" יצא בהוצאת גוונים
ב-1997
אמא אומרת שאסור שיראו לנו
לכן, היא רוקמת קישוטים חדשים על בגדנו הישנים
אמא אומרת שאסור שידעו אותנו
לכן, היא רומסת כל כך הרבה מלים.
|
כלי חיטוט עצמוני מגוחך
שמישיר שמיעתו אל כל זר מנוכר.
|
כלי טפשי ששזור לו מעל כל פרצוף
ונמתח לקול רחש איוולת
|
אלו ילדי החדווה נמקים
מסתתרים בשפריר חביון
קברם טרי עטור פרחים
נטלם בשתיקה אל בריון
|
נערות
עטורות פונפון
כפותות חוטיני
אזורות שפנפון
מהולות מרטיני
|
תולה דגלים על אוניות
ותר נתיב רצוץ דמעות
ומתרסק אך רק היום.
|
לפעמים המוות שלי
בא אליי בככה
עושה לי טיקים
נוגן בי טריקים
אחר כך הוא עוזב אותי במנוחה
רק אז אני נרדם
|
אצבעותיה חרשו מנגינה
תלמים על עורפי הסמור
זרועותיה פרטו נעימה
על משעול גופי הקמור
|
משעולה עמוס תבערות מלחשות
נמזגת בארס נחש מזדחלת עד תום
מתרוקנת עד לשד דמויית משאלות
לבער עד אחרית את לבי היתום
|
כי עינייך הלמו בליבי
כסערה משברת איתן
ולעת שוך זעם קרבי
פרחת ברוחי כאילן
|
סקסומניאמונוליט
פתאום כל סיאניט אותי מצית
עץ או פאלי
אופס נפל לי
|
לפעמים המלים שיכולת לומר לי
מהדהדות לי הודות לי
לעתים השירים שיכולת לבשר לי
קולחים בי שוחים בי
|
לרגליים יש נטיה
להתמקם אחת אחרי השניה
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
"שם?"
"yes"
"שם?"
"yes"
"שם?"
"yes yes yes!"
מוניקה וביל |
|
