|
בדיוק יומיים לפני חגיגות העשרים מי היה מאמין.
זה לא הגירוד שהציק לי כמו שהייתה זו אותה פריחה אדומה
ומכוערת , תופסת לה מקום של כבוד לאורך עמוד השדרה כאילו הייתה
שם תמיד.
נציג הרפואה הביט בעמיתו בהרכנת ראש, כפי שנוהגים בעלי
המשקפיים להתבונן שלא דרך הזגוג
|
ממרפסת ביתי הניצפת אל פינה בה פנייך נוטים לחלוף
|
|
|
שיר הלל
למקלחת:
הו מקלחת,
מקלחת,
המקום בו כל
בוקר וערב, אני
מתקלחת
הו מקלחת,
מקלחת,
המקום בו אחותי
מתגלחת,
האמבטיה, הטוש,
והשיש,
צינור הגומי
והאפרכסת ממנה
יוצאים המים,
הו מקלחת,
מקלחת,
איך אבא היה
מריח בלעדייך??
מושר בפי המוני
העם. |
|
