|
היא היתה מיוחדת, ותמיד תהיה.
לקחתי אותו בחפזון וזרקתי בזעם אותו מהחלון.
צורחת על כל העולם.
השכנים כבר לא שמים לב, ממלמלים "שתסתום כבר, המשוגעת..."
אמרתי לעצמי, "אני לא משוגעת, אני לא משוגעת...
|
"התקווה, שיש טעם לחיים, כבר נעלמה.
והטעם היחידי שנשאר הוא של מיץ התפוזים,
שבא ביחד עם הכדורים שיש ליטול יום יום"
|
|
|
אם הם לא אוהבים
אותי אז למה הם
מניחים אותי ליד
המיטה בלילה?
ואם הם אוהבים
אותי אז למה הם
תוקעים לי רגל
בתחת
נעל בית בדילמה |
|
