|
סתיו שניידר ילידת חורף שנת 83
מנסה לכתוב את מה שהיא לא מצליחה להגיד במילים
מורידה את החומות השחורות
וחולקת את כל מה שהיא לא תחלוק באמת לעולם.
ירדתי בתחנה ליד שלט מוזר היה כתוב בו שום מקום זה נירא לי
חמוד ניזכרתי בשיר הזה של אביב גפן שאני אוהבת וככה התחלתי
ללכת לשום מקום שלי אל הלא נודע אל השקט אל ה...
|
החיבוק שלך מעורר אותי כל פעם מחדש
גלים של שקט מתנפצים על החול
|
מטפטף הדם על התקרה
עם כל נשימה מקבלת סטירה
אוהב לא אוהב רק אני ואתה
|
חיפשתי אותך בלי סוף בין אלפי אנשים, פרצופים ושמות
חיפשתי אותך באפלה של חיי לפעמים גם באור של אחרים
חיפשתי בין כל הקירות בין כל גרגירי החול
בין כל האהבות חיפשתי אותך רק אותך.
|
מסתובבת לבד ברחובות החושך
מחפשת נחמה בדמוי כוכבים נופלים
בשמיים של יאוש
|
מסתובבת בבוקר הלבן הראשון
העיניים פקוחות לרווחה
דמותך קורצת לי מכל פינה
|
יושבים על ספסל
מסביב חושך קריר
הלב מתערפל
הראש נסחף
ואתה מסתכל בתוכי
ויודע
|
מכסה אותך בסדין לבן
מיישרת את האדמה הקרה
הפרחים כבר קמלו מזמן
כמו הנפש שהייתה שלך
|
עיניים אדומות
הברק נעלם
אוהב אותי
אני איתו
הכל היה לחינם
|
הנאיביות שבי נפלה בשבי המוות
לא נמצאת על קרטון החלב
ואיש אותה לא מחפש
הילדות מדממת על שברי המזח
עטופה בחושך
|
שואל אתה
היכן אני בכל הבלגן שלך
לא שומעת
|
נשיקה קרה
משפתיים מתות
מחוברות לראש
שדורש לשכוח
|
היום האפטיות מאיימת להשתלט על הכול
טיפת הרגש שהייתה פה פעם
שכחה את דרכה חזרה
|
מילים לא זורמות
על דף רטוב הדמעות הזה
אקורדים מולחנים
נשארים ברקע של אחרון הכוכבים
|
חי בשחור
אבל מכניס קצת צבע
לפחות מנסה בין האסור למותר
|
תכתוב בבקשה
רק תכתוב
חסרות לי המילים
שתיארו אותך בצורה האמיתית
|
ברחובות הפחד מתים כולם
מצבות וקברים פזורים בכל עבר
האדמה מכוסה בערפל מחניק
וקול הדממה החרישי צובע
את האספלט בצבעי הדם
|
אתה יודע משהו, זה ממש לא מצחיק אותי - אתה יושב לך ככה על ספת
העור המנומרת שלך, רואה סרטים כחולים ומתעלם ממני!
מה אתה חושב, שאני לא יודעת מה אתה עושה?
|
מצב הרוח משונה ואני משתדלת להסתיר את מה שפעם היו החלונות שלי
לנשמה החלונות נעצמו והנשמה נחטפה.
|
כמו חבר אהוב שמחבק, כמו אהוב שמלטף אותך מאיים לקחת אותך איתו
ואת תסחפי לכל מקום שהוא ירצה.
השקט הזה היופי החשוך הזה עם המלח
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
מכירים את האתר
הזה "בנץ' הוא
רשע"? אז זה לא
נכון. קיפי
החדש, עם
הסניקרס, הוא
הרשע האמיתי.
קיפי האמיתי
כלוא במרתף חשוך
בצד של רחוב
סומסום שאף פעם
לא ראיתם,
ומכריחים אותו
יום לאכול
צ'יזי-פופס
ולראות ג'רי
ספרינגר.
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום |
|
