|
להתחיל סיפור בסוף ולסיימו בהתחלה,
סיפור שלא התחיל וכבר נגמר, סיפור על כאב ובדידות, על חיים שלא
היו מעולם אך נדמה היה שהם קיימים, על רגששנהגו לכנותו אהבה,
סיפור שלא סופר מעולם אך הוא ידוע לכל... והוא על מעשה ידיו של
אלוהים
|
כי שם, באופק הרחוק
ישנו אי של שכחה...
|
ומאז לא מצאתיך
בשדותייך שבוכים
שקוראים לך-אהבה
חיזרי אל הפרחים
|
בעלת השיר
משחילה את חרוזיה
על חוט החיים.
|
אנחנו הולכים לאיבוד בשקט
בין מבט למבט ונגיעה
כמו אנשים המחפשים פשר
למה שלעולם כבר לא מובן מאליו
|
להיות מישהו
שלא
יפחד
לעמוד מול העולם
|
וטוב לנו כאן
מתחת לעץ
שבגן
|
עוד חם בנובמבר
אך יורה מעייני
כמטר אמיתי
|
את פוחדת מהחושך
הן מכבות אור בחדרך
הן יודעות שאת הלילה
מפחדת מעצמך
|
אספתי
לב מהרצפה,
ולא מצאתי את הדבק
להדביק אותו
|
כל המילים כולן ברחו לי,
התפזרו ויצאו מהקשרן.
|
מת עידן התמימות
בואו נעלה אל קברו
להניח פרחים
|
בולעת כדור.
היום עוד אחד.
ועוד.
|
מוקדש לכל אלו שעוד מחקות לו שיחזור
|
מביט בשלווה,
איך ילדים בצילך...
|
ראה, הנה שוב קיץ
והיכן אהבתינו?
מתחבאת בסבך,
קוראת לבוא בעקבותיה.
|
כמו בחזיון תעתועים,
אגע בך, ותעלם.
|
שמש יוקדת
עקבה אחרייך,
עד שנעלמת רחוק
בין ההרים.
|
אתם!
כל אחד ואחד מכם
כולכם א-ו-מ-ל-ל-י-ם!
|
ואני לא אבכה, שנים עברו מאז הפעם האחרונה
שעלו דמעות בעייני
|
|
|
אני מסתובבת לי
בקניון. לפתע
עיני נדבקות
למכנס של מישהו,
בייחוד לתחתונים
שלו, ושאנחנו
היינו כבר ממש
קרובים... הוא
שאל אותי אם יש
לי גומיה... ולא
הייתה לי
גומיה!!
אז הצעתי לו
סקס... הוא
הסכים, היה
נחמד... ובאמת,
התחתונים שלו
ממש יפים! אבל
מי בכלל התעמק
בהם?
ילדה קטנה
משוטטת בקניון |
|
