|
נולדה בצפון ומודה על כך,
חיה על מוסיקה, עליזה בשלשלאות בוערת בנפשה :)
לא פחדנית ולא בוגרת.
פשוט הגיע הזמן.
אז רק שתדע,
אני בינתיים הלכתי לישון,
ככה, בזמן שאתה לא חולם עליי.
|
אתה ראית אותי ערומה, למחצה
צפית בי, בחנת אותי בשקט. ולא אמרת מילה
לא היה לך מה להגיד
כי לא אהבת אותי
|
בא לי להשבר
ולעזוב עקרונותיי
וידעתי, החלקים לא יחזרו לשלם
כמו שעקרונותיי לא יחזרו לעצמם
|
אני מודה, אני משקרת
כל מה שחרא אני מייפה - אני מודה
ומודה שעשיתני כמו שאני
|
אתה מנשק שוב את ידי,
ומסתכל בהתרגשות
ואני המומה
שרירי הפה שלי מתוחים מכדי לדבר.
|
וברגעי מרחק
וכשנגמר הכוח מהזמן.
לאן הולכים? לאן?
|
לקחת את מילותיי מפי
ואיתם את לבי
|
זה מה שהכי רציתי,
זה הדבר לו הכי חיכיתי...
וזה מה שהכי כואב.
זה מה שהכי כואב
|
אל תשכח שהבטחתי לך לעוף, גם בלעדיי.
|
לרגע, כולנו יחד.
עומדים, שותקים, מרגישים כאב של אחרים.
ופתאום, עם שתי מילים... החיים חוזרים. הולכים, צוחקים.
|
והיה הגשם, הראשון היום
"יורה", כמו שאתה קורא לזה,
ושוב אני מאושרת,
מסתובבת ברחוב מסוממת,
מסניפה אבל צוחקת...
|
אז עשינו קצת שטויות,
אני הייתי קצת שיכורה
וזה סופה, הרשמי,
של אהבה, גדולה... שנגמרה.
|
זה זמן ארוך של גאות
זמן של החזקת ידיים
לשבת ולשקוע בדרכי החיים
אסור לעצום עיניים
|
קשה לשכוח אהבה שלא מוצתה
החשק שעוד נותר באצבעות
הדגדוג שמורגש עוד בלשון
|
ביום כזה, כשהעולם תוקף אותי
וידיי כבולות
|
ויש בזה משהו מוזר
לא מוקדם לא מאוחר
בפגישה שלנו
|
אם תלך, מי ימלא
את החור שיפער
מי יחליף אותך, מי כמוך ידבר
זכרון שמתפורר
|
ואני עדיין מחכה.
כמו לריח שאחרי הגשם הראשון,
ואין לדעת אם תבוא או לא,
ואיזה ריח יהיה לך
|
אני אשב כל לילה, אתפלל
עד שאצליח ואצמיח כנפיים
|
העיניים שלי ריקות,
השפתיים שלי יבשות,
צמאות.
|
כל כך רציתי לנשק אותך.
לשחות בעיניך, כשאתה משאיר אותי צפה.
מחזיק בי.
|
היום בכיתי עד צאת נשמתי
ועד צאת כל רגש
היום סגרתי את עצמי בפני האדם
היום נמהלתי בסם
|
כולם אומרים לי שאתה רחוק. זה בולשיט. כי אתה כאן.
אתה כאן, על המסך. אתה כאן בצלילים. אתה כאן, בשירים שלבי מנגן
במחשבות עליך.
אתה כאן בפחדים.
|
הפחד הוא משתק ידוע
כמו קור בלתי נסבל
שתופס אותך עד שאינך יכול לזוז עוד.
|
ידיך מונחות בשקט על גופך
ואני מסתכלת עליהן בכמיהה
וזה תמיד קצת עצוב לי
תמיד זה קצת חסר לי
להרגיש את ידיך משתלבות בשלי
|
הבית שלנו קורס.
ואיך אדע על מי לכעוס?
ואיך אדע על מה לחלום?
אם אתה לא מכיר את עצמך.
כשאתה לא יודע מי אתה.
|
מאז שהם עלו לאוטובוס הרגשתי מוזר.
הרגשתי שאני חייבת לרדת משם. הרגשתי שמשהו עומד לקרות.
אני בדרך כלל לא ילדה שמפחדת מכל הפיגועים האלה. אני מאמינה
בגורל.
אם אני צריכה להיפצע באותו יום, אני אפצע.. אם אצטרך למות,
אמות.
והמוות לא תלוי באף אחד.
|
אני יודעת שהיה לך הכי כייף איתי בעולם. אני יודעת שחשבת לעצמך
שאתה יכול להתחתן איתי באותו רגע ולהביא איתי ילדים. או לפחות
להגיד לי "אני אוהב אותך".
|
משפחה: שני הורים, שלושה ילדים, אחד קטן, חצר מלונה. עם כלב או
בלי- ידוע שהעיקר זה שלט "זהירות כלב בחצר".
|
כשאתה הולך, זה לא כמו שכל בן אדם אחר הולך. זה אתה - זה אתה
שהולך.
זה אתה.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אני יושב לי
בביתי
השעה 1:22
בלילה
כשמראה פלאים
ניצב מול עיני
סלוגן, ולא סתם
סלוגן, הסלוגן
שלי, כך ניצב
לעיני כל עם
ועדה
- המתרגש |
|
