|
 
נולדה בסוף סתו 1985.
ההמשך עוד יבוא.
אמרת שחיכית לי לנצח
אמרת שתמתין,שהמתנת, שתחכה עוד אם רק ארצה.
|
איתו, אולי בלעדיו
לא לגמרי אני
|
שאתה חודר אליי אתה חודר קצת יותר מדי עמוק.
וזה כואב מבחוץ אבל בעיקר מבפנים.
וכשאתה גומר איתי, ביחד, אתה תמיד בחוץ אבל בעיקר עמוק בפנים.
ולי נדמה שאתה (מסתובב לצד הרחוק של המיטה)
|
שקט, גלגלי רכבת חותכים מסילה.
חיי ללא הסבר, ללא סוף
|
עוד דמעה שנאספת תחת מעטה של אורגזמה
תבוא, למה שגם אתה לא תכייף.
|
יושבת באותו החדר כבר עברו כמה וכמה שעות אבל אני ממזמן הפסקתי
לספור את הדקות עד שתחזור אליי התחושה.
|
אני טוענת שאני לא זוכרת בכלל אבל זה סוג של שקר, אולי אם אני
אגיד את זה מספיק פעמים אני אשכח שזכרתי אי פעם ואז כל הדברים
האלה שקרו כשניסיתי לשכוח יהפכו לכתמים שחורים בעבר שלי,
מריחות של עט על דף שנרטב. על הפתק ההוא שהבאת לי לפני שעזבתי
את הולנד היה כתוב בע
|
והיא עומדת על האדמה הזאת ומסתכלת על הקבר שלך, טלי. והיא ילדה
רגילה בת שש עשרה ששכחה איך בוכים. אבל כשהיא עומדת פה עכשיו
לבד והרוח שורקת ואין מי שמסתכל רק היא והשמיים ואת טלי, את.
הדמעות זולגות לאדמה. והזמן לא ריפא אלא בקושי עימם את הסדק.
|
לומדת בכל יום משהו חדש על עצמי.
|
יובל הייתה רק בת 4 כשהיא הלכה לאיבוד בפעם הראשונה, מאז היא
לא הפסיקה ללכת לאיבוד.
|
בזמן האחרון אפילו נדמה לי שזה הדבר היחידי שמשאיר לי קצת כוח,
המאבק הזה בדמעות.
|
כמו שהלילה יורד, הגשם נוזל, השלג נופל ואתה צורח.
|
|
|
די, נגמר לי.
סוכרזית החיננית
מחפשת ולא
מוצאת. |
|
