|
בקיץ תהיה לי הופעה עם השירים האלה. אני בפירוש
מתייחסת אליהם כאל שירים להלחנה ולא כאל שירה, אני
לא משוררת. מקוה שתקראו ותגיבו על מה שקראתם.
אוהבת.
סתיו.
עצב קטן כל כך
שיברון ילדות
דמעה ועוד דמעה
פרפר לבן מעוך
חלומות נופלים כמו כוכבים
|
גם כשנופלים מטוסים בשמיים
בים של פרגים אדומים.
|
עד מתי אפשר?
עד מתי תחלמו את אותו דבר?
עד מתי?
תנו לי רק לשכב באבק עם גיטרה, כינור ואבוב
למה אמרו לי פעם שאני פסנתר כנף,
ובכל זאת אני לא יכול לעוף?
|
ילדה יפה, כחולת עיניים, לבנה כמו קרח...
בוערת מבפנים באש הזרקורים.
|
אוהבת ארצות קרות
ובקתות אפלות בצפון הרחוק
כי שם אני נעלמת
שוקעת בתוך החלום
|
עכשיו בחזה שלי פועם אקדח
אין כבר דרך חזרה.
|
אומרים שדג במים
וציפור בקצה השמיים
לא התכוונו מעולם להתאהב
|
כלבים ושפנים ריחפו בשמיים
וכבשים ואיילות איתם
וכל הממוטות הגדולות
רקדו במעגל של אהבה
|
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
