|
אנחה כבדה קטעה את רצף המחשבות שלי. אדם זקן, מקומט מאוד עם
מקל הליכה הופיע מולי והתקדם אל הספסל. פיניתי לו מקום. הוא
החזיק את גבו הרזה ביד אחת וביד השנייה, הרועדת, הוא נשען על
מקלו, וכך התיישב, תוך כדי השמעת "אוך" ארוך של אנשים זקנים עם
כאבי גב.
|
גיחכתי לעצמו בשקט. הגיע הזמן שהיונה תעוף. היא תמיד נראתה קצת
חשודה. תמיד שקטה ולא מדברת עם אף אחד. היה בה משהו מוזר.
|
אבי
דוקא אוטובוס?! מה, אין אינתיפאדה? אין מחבל שעלול להתפוצץ איך
על האוטובוס?! מה קורה איתך?!
רפי
גורל, אתה יודע. אם הוא יבוא - שיבוא. ואם יתפוצץ - אז...
|
|
|
הפעם הראשונה
שפגשתי את
הבלוז, היא שתתה
תה עם נענע
וקראה את לאשה,
במספרת
"המלכים"
בשכונה. |
|
