[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 323800901 323800901  
חורף


אל היצירות בבמה האהובות על סתו בנעמיאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי סתו בנעמיאל היוצרים המעריכים את סתו בנעמי
ציפורניים מרוחות בלק כסוף מתחילות לתקתק במהירות,
המילים עוברות מול עיניי, היצירה כבר מוכנה בראש, רק
לכתוב אותה נשאר. מקלידה במהירות.
תק-תק-תק-תק-תק-תק-תק. וכשהיצירה מוכנה, מאושרת
ופתוחה לעיני העולם, אין מאושרת ממני. אין חיוך גדול
משלי.
זאת היצירה שלי, רק שלי.
ממוחי המעוות.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
אח, אני שונאת עקבים. מי הטיפש שחשב על זה? יצאתי לדייט עם
מישהו וכל הדייט סבלתי מכאבים, אני חושבת שחוץ מזה שהיה לי קשה
ללכת עם הנעליים האלה, הן גם היו קטנות עלי באיזה שלוש מידות.
לקחתי את הנעליים מחברה, צוציקית כזאת.

סבא נפטר. אימא בדיכאון והיא לא אכלה

דיאלוג
- אולי תבוא אלי?
- אני עסוק.
- ומחר?
- אני עסוק.

גיהנום
אני שונאת את זה שזה ידוע לכולם שאף פעם לא יהיה שלום. אני
שונאת את המצב הזה, שאף פעם לא יהיה מושלם. אני שונאת את
הידיעה הזאת שאני אף פעם לא אהיה מאושרת במאה אחוז. אני שונאת
את הרגשת הבדידות המתמשכת, את השגרה שתקועה לי בוריד.

חלום
היא הייתה כל כך מאושרת, חופשיה, ללא שום אכפתיות לאף אחד אחר
מלבדי, היא הייתה כולה שלי. ואז ישבנו והיא לא הפסיקה לצחוק,
ואני רציתי שתפסיק. "תהי רצינית לרגע" אמרתי לה בעצבנות,
מתופפת עם רגלי על המדרכה. היא צחקה עוד יותר, "תרגעי קצת",
היא אמרה והזיזה את עצמה

מעכתי את הבמבה הצהובה באיטיות, נהנית מהרעש. חייכתי לעצמי,
כשהבנתי שאני בכלל לא אוהבת במבה אבל אוהבת לדרוך עליה, זה
בידר אותי.

"נעים מאוד, אני בני", אמר, ושלח אלי את ידו ללחיצת יד. "אני
סתו", שלחתי לו יד והחלפנו לחיצה עדינה.

"מה תרצה לשתות, אדוני?". חשב לו ז'רק והחליט שהוא רוצה להרשים
את ז'ורז'ט, הייתה לה אצבע יפה. הוא אמר: "וודקה!" וז'ורז'ט
אמרה: "אנחנו לא מגיש אלכוהול לילדים...", ז'רק כעס ונהפך
לאדום!

אירוטיקה
וכשראיתי את גופו השרירי, הכהה, את שערו השחור, חיוכו העקום
והביישני, ואת עמידתו הבטוחה בעצמה בניגוד לחיוך, ידעתי שהוא
יהיה חלק מחיי

את כל שאר הכאב אני אשחרר בפינה הפסימית שלי, שם, איפה ששני
הקירות נפגשים לפינה יפה ופסימית, כן, שם אני אבכה, אצעק,
אבעט, אתעצבן וכל מה שבא לי.
בפינה הפסימית שלי.

היפרדות
פתאום היא השתחררה מאחיזתי והפילה את ברכיה על האדמה "אבא.
אבא".

אני לבד, בחוץ, ללא מפתחות, רטובה.
יום יפה.
הוא עזב אותי לעזאזל ולא מתעניין לשלומי יותר, גם לא ליוסי.
יום יפה.

זכרונות
הוא נשכב על המיטה, והביט בי, מחכה. התקרבתי אליו ונפלתי
לזרועותיו. הוא חיבק אותי חזק ונישקתי אותו נשיקה קטנה על
שפתיו. רציתי להניח את ראשי על חזהו, אבל הוא נישק אותי נשיקה
מלאת תשוקה. הלשון מעט היססה בהתחלה, אך היא התרגלה, והפגינה
ביצועים לא רעים.

האצבעות כבר הקלידו מעצמן. א-ו-ת-ך. אבל כשזה הופיע על המסך,
מחקתי במהירות.
ידעתי שאסור.

הומור
-סוניה, סוניה, תעשי לי מחיר.
-לא יכולה. אני יקר.

סיפור ילדים
בדרכו הוא פגש גמדה. היו לה שתי קוקיות שיצאו מהן שוונצים.
הגמד טם-טם צעק: "ילד-הה! יש לך שוונצ!"

רציתי להיות שם ולטייל בין כל העלים. קצת לברוח מפה, למקום יפה
יותר. מקום פחות אמיתי.

ג'ננה
אני אוהבת לקרוא לו "איש שמנמן ופדופיל".
מאוד מחמיא לו השם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
I need a hand to wipe my tears.
I need you to feel loved.
I need you to live.

יחסים
אל תצטער
היא אמרה לי.
אל תצטער
היא בכתה לי.

לאחד שלא הפסקתי לחשוב עליו מהרגע שדיברנו
לאחד שאני עדיין מתגעגעת אליו
באהבה.

אהבה
יודעת שלעולם לא תהיי שלי,
כואבת מבפנים,
על אהבה נכזבת,

עצב
היא מחבקת אותי,
בעיניים שמחות.
מדביקה נשיקה על לחיי בשפתיים רטובות.

אכזבה
הוא עוד אחד כמו כולם,
סתם בנאדם.

בדידות
אני שם, רחוקה,
במקום אחר
יופי אחר.

רק סימן ממך
רק שתגיד לי
אני רוצה אותך
אני אוהב אותך.

בדידות
רעם חזק מרעיד את הנשמה,
ברק מאיר ואז מחשיך את הכל מחדש.
לבד, שני נרות והמון דמעות.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
איך אתה יכול???
איך אתה מעז???
ככה להתעלם? כאילו כלום?
לזרוק אותי לצד.

אבל הנה, בסופו של דבר כמו שצפיתי, הבובות עזבו, קרעו את
החוטים, הקהל המעט שנותר, גיחך בבוז והלך.

התבגרות
דמעות ילדות ללא צער, גם לי היו כאלה פעם.

הוא תמיד יוצא כשאני הכי לא רוצה שהוא יצא. כשאני עם הרבה
אנשים, או כשאני עם בן אדם מסויים שאני הכי לא רוצה שהוא יראה
אותי בוכה, או כשאני רוצה לשמוח, לצחוק, והדבר האחרון שמתחשק
לי באותו רגע זה לבכות, אבל בכל זאת הוא מתעקש לצאת.

אהבה
הריח הזה, שגרם לי להבין כמה התגעגעתי אליך.
הריח הזה, שגרם לי להבין כמה אני מפחדת לא להריח אותו שוב.
הריח הזה, הריח שלך.

יסורים
הם חושבים שזה רע. הם חושבים שאני רעה.
מי הם שיגידו לי? מי הם שיקבעו?
אני לא צריכה להתחרט בגללם. אני נהנית עם זה.

הלב נודם, בוכה, מדמם. מבפנים. זה משהו שלא רואים.

אהבה
וכשאני רואה אותך... אפשר לחשוב שהשפתיים שלי ייקרעו מגודל
החיוך.

לא, אל תלך שוב, הרי רק הגעת.

סופני
אני לא כועסת על אף אחד, רק על עצמי.

חוסר אונים
נושמת? בלית ברירה.
תחושה של חוסר אומץ לחתוך את עצמי מהעולם הזה.
משהו מונע בעדי.

יסורים
קר בכפות הרגליים,
קר באצבעות,
קר באף,
קר בכל מקום בגוף.

יסורים
רק הצלקות נשארו
אחרי כל הכאב, אחרי כל הדם, אחרי כל הסבל

היפרדות
תפסיק להחזיר לי, לדקור אותי חזק בלב ולהסתכל לי ישר לתוך
העיניים כשאתה עושה את זה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לא רוצה להקשיב לכם.
לא רוצה להשתנות.

השגרה הזאת,
שצריך להתמודד איתה כל יום,




אני שונא אנשים
ששונאים
הומואים.




הומופובפוב


תרומה לבמה





יוצר מס' 40971. בבמה מאז 27/8/04 13:20

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסתו בנעמי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה