|
"והיום, זהו היום?" שאלתי בתמימות של ילדה בורה.
"כן" אמר פויחו
"האיש העצוב כבר לא עצוב"
|
שנים של נופים
חודשי הבנה
שבועות של כנות
ויום אחד של אהבה מצחיקה מכל שטות
ומתוקה מכל תות
|
הוא נכנס לעבודה ומעביר כרטיס, אומר שלום לפקידת הקבלה שנראית
שוב כאילו תפסה את בעלה בוגד בה בפעם ה-14 ונכנס למשרד... גם
מעבר לחלון בעבודה שלו העצים ירוקים בצורה מעט מעוררת תיאבון
ופרחים סגולים מכסים את האספלט.
|
שיש כל-כך הרבה תעלומות לא פתורות, החיים מרגישים כמו סידרת
מיסטורין אחת ענקית. מאיפה באים המים? איך הקופסא השחורה על
השולחן של סבא משמיעה כל-כך הרבה צלילים? איזה מגע יש לשמים?
הילדה הקטנה רצתה לגעת בהם, אפילו אם זה לשבריר השניה
|
נעלם, ולא תחזור עוד להיות אתה
|
חיוך וקריצה
יש בה משהו יפה
באיך שהיא מביטה בך מלמטה בזמן מציצה
|
|
|
בנות הן כמו
מכונות כביסה:
לא משנה כמה
תנסה לא תצליח
לתקשר איתן, אם
תעזוב אותן הכל
יכול להתפוצץ
ולהישפך על
הריצפה, אם
מעצבנים אותן הן
מתחילות ללכלך
ובעצם הדבר
היחיד שהן טובות
בו זה כדי לפתוח
את המכסה שלהן!
DSI |
|
