[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סתיו אפור
יפה זה עיניין של טעם.

 
סתיו.


סתיו,ילידת 1990.

מתחברת לכל דבר פלצני ותמיד שואפת ליותר.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פעם הייתה ילדה אחת.
ילדה קטנה,
ילדה יפה.
לא כל מה שהבטיחו לה באמת היה לה,
ואפילו שלא הבטיחו לה הרבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עכשיו אני רואה,
רואה ומרגישה.
מביטה בשום דבר
שנוצר בגללך.
עד שהצלחתי להביט כבר לא נותר על מה.
עיני פקוחות ואני בוהה בשממה.

תן לי אותך,
תן לי להיות שלך

מבלי להכאיב, ומבלי להטעות
החליט החלטה קורצת, לומר להתראות.
קם וניגש, ניצב מולי עם תודות,
והשאיר אותי לבד, עם כמה צלקות.

אחד יחיד, שהצליח לחדור.
אותו אחד לעולם לא יחזור.
גילה לי עולם, הסיר ממני מחסום,
אנחנו נגמרנו, ככה פתאום

ולא יודעת מה לומר ולא יודעת להרגיש
רעל על מגש של כסף לידי הגיש
ולא תמיד,אך את עצמי אני שואלת
אולי יכול היה להיגמר אחרת

אהבה
מין אריסטוקרט,אדם נעלה.
עם נפש יוצאת מן הכלל.
אולי כאן אין שיריון,או סוס לבנבן
ועדיין את כל אשר לי הוא שאל.

יכול להיות, או שאני מדמיינת
שגם לי מותר לשאוף וללחום,
אין שום סיבה עכשיו להיות מתפשרת,
כי האמת, היא שמגיע לי עוד.

כל מה שהיה,
כל מה שקרה וקרה הרבה.
אני עדיין זוכרת.
תמונות קשות,
של אהבה.
שכבר מתה.
שנקברה.

והוא,
האחד שלי.
נפש תאומה שבספק אם זה קיים.

כמה אפשר להתלכלך במקלחת?
כבר נמאס לי, לאכול אבנים מצלחת
זוגיות לא מוצלחת
אני צריכה לפרוש כנף. להיעלם.

רק אל תכאיב לי אם פתאום
בוער לך ללכת
רק אל תברח רחוק, כי אני מתנדנדת
אתה אומר לי שאתה אוהב לא אוהב

סמים
בתוך סמטה חשוכה, במקום לא סימפטי
מצאתי עצמי, כי בקיים מאסתי
פגשתי רופא,לאור הלבנה
זרק מילים באוויר, על מציאות קצת שונה

במבנה מנוכר העוטה אפורים
נפער הגלד, איתו הצער.
תיבת פנדורה נפתחה,
השתחררה לה החיה

וזאת אני, ואני לא מושלמת
בעולם משלי, שיכול למחוץ את העולם בו כולכם מתנהלים
קדקודי בוער, תוסס בידע
ותמיד יש מקום לדברים נוספים

אין טיפת דמיון בין קצה אחד לאחר.
כל שהיה אז העיקר כבר מזמן התפורר.
הכול התחלף אם פנים או מילים.
לא מפנה מבטי,
הגיע הזמן לרוץ לפנים.

טבעתי בתוך ציטוטים,
חלמתי על לעבור עוד זמנים.
שכחתי שאנחנו לא מחוברים,
שלי וגם לך יש חיים נפרדים.

אין רוח ביקום, ואף לא טורנדו
שתוכל לנתק אותי משורשי.

יכולה לראות
אבל מתקשה לשמוע
רוצה כל כך להבין,
הוא לא נותן לי לנגוע.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לא ביקשתי באובדן של אדם,
רק רציתי לשכוח.
לא רציתי שנאה, לא רציתי הזיות וכלל לא רציתי לברוח.
אז למה פתאום זה חוזר ועוקץ ולא ברור לי כלל למה -
אולי הכול דיבורים או שאכן נשאר געגוע.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שואה
אל היצירה

דיגיטלי ש/ל
אל היצירה
צילום בשחור לבן

עירום
אל היצירה




לפעמים אני
מרגיש שאין לי
שותף
לפעמים אני
מרגיש שהחבר
היחיד שלי
זה העיר שאני גר
בה
עיר המלאכים
בודד כמוני, יחד
אנחנו בוכים

-להקת "פלפלים
אדומים חריפים
עד מאוד"
בשיר
"מתחת לגשר"


תרומה לבמה





יוצר מס' 61625. בבמה מאז 23/4/06 17:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסתיו אפור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה