|
סתיו היתה חצי אדם חצי ערפד. ככה לפחות היא חשבה. היא תמיד
פעלה כמו מתוך כישוף, וככה היא גם נראתה.
|
תינוק שנולד מתוך אהבה,
אל תוך אין רחמים.
תינוק שרצה אך כל מה שהרגיש,
היה חוסר אונים.
|
וסוף סוף היא נושמת
נושמת עשן
נושמת את כל הפחדים
נושמת את הירח
עמוק לתוכה
את הלילה, את השקט
את הקור
סוף סוף היא לא לבד
|
מכורים לא נגמלים. אף פעם! מהנסיון הראשון ועד הרגע האחרון
לחייהם הם מכורים.
|
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
