[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 164090667 164090667
אל היוצרים המוערכים על ידי סתם סנונית
לשמוע את Kid A בפעם הראשונה. לשבת מולו ולהרגיש
בוודאות פשוטה, שהכל נמצא במקום הנכון. האפשרות
הבלתי מתכלה שזה יקרה שוב, עם אנשים שטרם פגשתי.
לגימה ראשונה מכוס קפה טובה אחרי שרעב לקופאין צרח
בעורקים וזלג במורד הזרועות. לגימה ראשונה מכוס קפה
מחוזקת בוויסקי. לגימה ראשונה מכוסית וויסקי, ללא
הקפה. לגלגל אותו לאט בחלל הפה, כאילו היה סוד, או
תמצית הזכרונות הטובים מאהבה שכבר כמעט שלא כואב
להיזכר בה. אותו דבר עם מרלו, עם נשיקה (חצי מרלו
חצי וודקה), נשיקה ראשונה עם אדם שרציתי לנשק מזה
זמן, לאחר שתיאבון גדל לכדי רעב שבא על סיפוקו
בצניחה משותפת אל תוך זרועות. עיתוני סוף שבוע.
הרגעים בהם הם נקראים, ואין דבר ממש חשוב שצריך
להעשות. אותו דבר עם סרטים סכרינים בווידאו. תה, בתי
קפה, בארים מעושנים, אדים, אדום, גשם מתדפק על
חלונות. חתולים. נונים. נעלי בית. קיץ, שמש קופחת,
זעה תחת חולצה, האופן בו העור מצטמרר כשהיא מתקלפת
מעלי. לאט. בקיני, להרגיש יפה, כל דבר שקשור במים.
לצוף על גבי מול שמש, בלב בריכה או בים, בשעה שתיים
בצהריים. שתיים בלילה. שמש נשברת על מים בכל שעות
היום. ירח. רחצות ליליות. ערום. תחושת כף היד הענקית
המערסלת. רוג'ר ווטרס, מוזיקה מהגוף, Agonist
byrjoon. לדבר עם העולם. לגלות דיסק חדש, לשמוע דיסק
שהספקתי לשכוח ולהבין למה אהבתי אותו על וויניל בגיל
9,  13 או 17. לשמוע אותו שוב על וויניל. הפיצפוצים.
פאט מתיני, Bright Size Life, ג'אז, ביום גשם, תוך
בישול פסטה. ששי בצהריים שגולש אל תוך ערב שבת.
לשמוע את הביטלס ולהיזכר בחשקים של גיל 10, לשמוע
פינק פלויד ולהתפלא כמו בפעם הראשונה, על שמישהו עשה
מוזיקה שהיא כל מה שחשבתי שמוזיקה צריכה להיות.
לפגוש אדם שמעורר בי פליאה מאותו סוג. האפשרות שתהיה
פעם בה זה לא יסתיים בהתפכחות. יהודה עמיחי. פתוח
סגור פתוח. ששה שירים לתמר. כשסקס הופך לריקוד.
חיבוק בפעם הראשונה ללא חולצות. לנשום אחד את השני
למשך זמן שנראה כשעות, שעות שנדמות לרגעים. התקרבות
לאור שבקצה כל המנהרות. כשהוא מחזיק לי את היד.
הייסורים שבדרך. ההבזק הלבן שבקצה מאמץ פיסי מוחלט.
בטחון מלא בזרועות אהוב, שוב אותה כף יד מערסלת. הלב
שמחייך איתו. אחייני, חיוכיהם, עיניהם. האפשרות
שאהיה אמא למישהו, שאהיה אמא ממש טובה. לשיר, שיחה
טובה שהופכת לריקוד, כשזה קורה ללא מלים, לצלול אל
תוך אדם. טעם מתכתי ומופלא של יעוד שבהיכרות שנדמה
שכבר הייתה שם, שתהיה עוד, שצריכה הייתה להתרחש. טעם
חמוץ-מתוק של נחמה שבחברות שתמיד נמצאת שם. גשם
והמון צבעוני בת"א. ירושליים בשעת בין ערביים. אור
לבן כחלב על קירות אבן. רחוב הומה אדם, אינסוף
האפשרויות, חלומותי, תקוותי, ניו יורק וכל המקומות
בהם עוד לא ביקרתי. שלווה פשוטה.

ילידת 80, סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה של החיים,
לומדת להיות עצמה, לאט.

חיי בתמונות:
http://heep.co.il/heep/member/195




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
קונסטנטין שכב על האספלט רועד כולו, אחוז בעטה. בכל מאודו רצה
להתרומם אך גופו כמו היה מנותק לחלוטין מן המיפקדה שבפסגתו.
חרדה מילאה את תודעתו, ביטלה את יכולתו להנחית פקודות על
שריריו. הכלבה השחורה הגירה ריר. גרגור עמוק וגרוני בקע מתוך
גופה המוצק.

מה שווה בכלל הטבעת הזו שעל אצבעך לעומת ההבטחה שנתת לי?"
"הבטחה..." פלטה אנה, במה שהיה שילוב בין גיחוך ליללה
"ההבטחה של מה שאת, ושל מה שאני, אנה! ההבטחה של מה שאת הרגשת
ושל מה שאני הרגשתי. יש קשרים שנימצאים בנפש, שאי אפשר להתיר,
ולא משנה כמה מנסים!!!"

הוא הכיר נערות לפני אנה, בעיירת הולדתם, קרייווי, שבאוקראינה.
נערות מתוקות ויפיפיות. ואכן, בטרם פגש את אנה סבר שכל נערה
היא עניין יפיפה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אלוהים פגש אותי מתוך חתיכות קרועות של העולם הזה
חלף מולי כמכוניות בכבישים חשוכים בלילה
במסלולים נפרדים, מציירים פסים מתחלפים
של אור, ללא חוקיות.

טרילוגיה
גאווה
ומחלת מין
הן מחיר נמוך
לשלם תמורת שמיים
גדולים יותר
וזיכרון

ביתי הוא נים, אוויר עובר בו כדם.
חודר חלון, יוצא חלון
מסיע את מקומותיי הלאה
כאילו כך מתנהל
חילוף החומרים בעולם

מצב
כל יום הוא טוב לגאולה
מגרגר הגה תחת אצבעותיי המזיעות תמיד
כאילו הייתי גנב, והחיים כספת.

הלב, כסוס פרא, מתרומם על רגליו האחוריות ונבהל
לגלות רסן, המחובר לרתמה.

יחסים
הייתי עפתי צנחתי זרחתי צרחתי צלחתי

יש הבהוב גלום בלב כל זה, אני יודעת, כי חייתי,
כי נגעתי שם לפני ש
התפכחות עברה פה חלקה כסכין
עכשיו בוהק ישן מתקלף מהקירות.

בקרים הלומי אור מקבלים באותה שאננות
את פני, מהדסת, מסונוורת, אל תוכם
לחפש חומרים שגורמים לבטן התחתונה
להפקח כחבצלת מים

כדי לפגשו דרך עיניו הייתי רצה אחריו
בשדות פרחים אדומים,
מכה בשלווה האטומה שלו כמו בפניאטה
לטעום אולי, קיום של הבטחה
שהמתיקו מילותיו.

בין סדינים צחורים התקערנו. קולטריין הסתחרר וויניל,
מקומות אחרים, זמנים אחרים.
בבקרים הוספנו כפית סוכר מיותרת
לכוסות הקפה והסטנו וילון

קובץ שירים
חטאים קטנים
תבלינים מתוקים

כל מה שהייתי וכל מה שאהיה חרוט ממילא בין הקווים
שעל רשתית עינך
בחריצים העמוקים שכפות ידיך
לא פחדו
לנכס לעצמן

רגליים, סחרחרות, בורות נקרים
ייסורי גמילה, גבהים, תהומות להיטרף בם.

ערבי זקן מאבו גוש, נתן לי קפה שחור מאוד
ומתוק מאוד. לאחר ששתיתי
הפך גרגרים רוויים ואמר לך:
לאישה שלך יש לב טוב, אבל היא לא יודעת
לשמור אותו לעצמה.

הרהור
ובכל זאת, אוקטובר התגנב לעורקי
כגור חתולים חסר בית. נעץ ציפורניו וילל.

עם השמש הזו רציתי
למות אותך
ולהיוולד אלף פעמים.
שאוויר יהיה לי כילה
שתושייה תהיה לי כנפיים.

לשוני מגלגלת את צבע הבורבון של השמיים,
זוהמת חשקים מתקרבת ומתרחקת מעלי
כצפרי מכוניות משטרה

רציתי
לאחוז לשלוט, להתנגד לגדילה לבחור את שאין
לבחור שינוי
כתוב ממילא

שתיהן אוחזות בידי, וחגות
כילדים במעגל.

קצרצר
עשה שאהיה
ללא חוק

ארוז את מה שראוי להתקיים למענו:
סלילי עשן, פירושים למלה חמלה,
מקום מפגש צווארה עם עצמות בריח.

יצאתי אל הבוקר
לחפש את הדבר הזה
שגורם לציפורים
להצליח להלחם בכוח הכבידה
למשך זמן רב כל כך.

קצרצר
מוזר,
חשבתי לעצמי
אני רוצה לעשות איתו
את מה שבשר
עושה עם בשר.

הדרך משובצת אוצרות, ומי שמאבד אותה משלם
בכופר נשמתו, אבל אי אפשר אחרת.
שנינו יודעים על ערי הזהב הנסתרות

מאית שניה לאחר הפיצוץ

יש איש אחד
יש לו שטר
קניין על נפשי

כפות ידים
עשן סיגריות

אותך יפה כמו דוד ואותי
ראשו המדמם של גוליית

כובע צילינדר מאובק, חפיסת קלפים
שעון מתקתק, מספרים שבקרוב
תתרחש כאן טרנספורמציה מפוארת.

מצב
בדיוק חשב
להתכרבל בין קפליה
כששמע איזה רשרוש מבין השיחים שעל ראש
הגבעה

אני משחקת בקנאה
כמו חתלתולה שבעה המשחקת
בפרפר לילה.

קובץ שירים
אם תהיה אחרת אשסף לה ת'גרון
אם תהיה אחרת אבנה לה ת'ארון.

בלילות אני מפרש מחורר בין הקירות האלו
תמונותייך. שושנייך.

מותק, אולי
אני ואת ככה, ניברח
להוואי, ושם, ניתחתן?
את לא תצטרכי לכאוב עוד לעולם
רק לתת לי לשתות
חלב קוקוס
מהקליפות החצויות, שיכסו את שדייך?
מה את אומרת על זה, מותק?

קור לבן ותחושת גלות נלכדו בקורי שנתי.
בטרם הצלחתי להתירם
חשבתי שהקצתי בבריסל. נובמבר, 84

כל אגרוף שקפצתי
היה רק גולם
של כף יד
מושטת לפנים.

תתקיים תתאין היכן שתהיה
תהיה בי לא תהיה

אהבתי המכבדת את חוקי הזמן והחלל
מתקדמת לעבר תאריך תפוגתה (תפוגתי)


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כוסות קפה נרקחות מתוך אינהרציה
כמו משאלות שהוא נושף
על ריסים נשורים, ומסרב לגלות לי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני משאירה חלקים מעצמי
על רצפת חדר העריכה של חיי. מדביקה חתיכות
ויוצרת משהו שלם ממה שנשאר.




אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
"...מצד שני,
הדף האחורי הוא
בעצם הדף הראשי
מהצד השני"



מתוך פרסום רשמי
של אגודת עמ"בה
(עדוד מאותגרים
באשר הם)


תרומה לבמה





יוצר מס' 14317. בבמה מאז 29/6/02 19:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסתם סנונית
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה