|
סתם פוץ.
גשם
נותן לגשם לרדת עלי,
להכות על פני.
|
בשובי הביתה מהעבודה אני עובר דרך הרפת
|
הצד האפל שבי, הוא יוצא רק בלילות
אני מתעורר, ונדהם לגלות
|
זכרונות נעלמים במרוצת הזמן,
כמו גם אנשים קרובים.
|
(יש לי חרא מסריח)
אני בוהה בעצמי, במראה
ורואה אדם אחר.
|
עליות וירידות, גבהים ומצולות
כל חיי אני עולה ויורד
|
בשוכבי לבדי, בבנקוק,
אחשוב על ליבי הפועם.
|
|
|
אני בתור!!!!
(ץ סופית, "101
דברים שאסור
לומר בהלוויות") |
|
