לא מישהי מיוחדת,
כרגיל,
כמו כולם,
סתם עוד אחת.
יש לי שם אבל הוא לא רלוונטי,
יש לי גיל אבל הוא לא אומר דבר עלי כבן אדם.
התאוריות הפילוסופיות שלי נאמרו כבר,
הרישומים שלי נרשמו כבר,
המילים שלי נכתבו כבר,
איין לי צפיה לגלות את העולם מחדש
והכאב שלי כבר נשחק.
לא מאמינה בכלום חוץ מבעצמי,
וגם זה לא תמיד.
אוהבת כשאני אוהבת,
שונאת מה ששונאת.

מעדיפה לאהוב.

אני אני אומרת שאם כואב לך, תצעק ואם אתה משתגע, תשתגע ואם עצוב לך תבכה. אבל לא אמרתי.

אורי אנשים לא אוהבים את העומק, העומק מטריד, מקשה על אשליית השלמות להתקיים.

לחשוב על החיים שונאת טיפשות, למרות טיפשותי שלי.