|
היא כזו, היא אחרת- היא אולי קצת שונה.
היא כותבת הכל בדרך משלה.
אולי לא גלויה, אולי לא מושלמת- אבל יודעת מה היא
רוצה, משתוקקת, חולמת.
עטופה בבועה משלה, ומרגישה מוגנת- בפעם הראשונה.
זה המקום היחידי, שהוא רק שלה...
פניו שידרו פליאה, סוג של הרהור מתמשך.
|
|
|
מאז שנולדתי אני
לומד, למה
לעזאזל שאני
ארצה להתגייס
לקרבי ולמות
לפני שהתחלתי?
טיפש. |
|
