14.5.01 2:00am
ספייקי, העונה גם לשם תומר, ועונה גם לשם בוא.
מבין לאט לאט שהעולם לא כ"כ נורא.
כותב גרוע ולא אוהב לשמוע את זה.

לא מבין מי החליט שחייבים לכתוב על עצמך בגוש שלישי
חי מיום ליום, משעה לשעה, מדקה לדקה, משניה לשניה,
ומכל יחידת זמן אחרת, לכל אותה יחידת זמן.

15.5.01 1:45am
לא הייתי מרוצה מהאינפו הזה, הקודם היה הרבה יותר
טוב, אבל צריך לגוון, ולשנות, ולהפתיע, וליצור,ובכלל
אין במה שכתבתי פה כלום מעצמי, סתם טיפה הומור רדוד,
ואני הרי ממילא לא יוצר מייןסטרים, אני יוצר מה שאני
רוצה, לא מה שאתם רוצים לקרוא. אני חייב להכניס שאני
ניהיליסט, אגואיסט, אנרכיסט, אתאיסט, גיטריסט,
בפיטיסט, נרקסיסט, מרקסיסט, סוציאליסט וופל אמריקאי
(אני יודע שופל אמריקאי זה לא חרוז, אבל מצד שני, זה
גם לא תואר, זה פשוט נשמע מתאים פה, ואם מישהו חושב
אחרת, שידע שאני לא אגואיסט, וגם לא גיטריסט מי יודע
מה.)

עכשיו באמת
תומר:
גר בעיר מרכזית במרכז הארץ(החמישית בגודלה, אם מישהו
מתעניין, ומי שלא יכול לבדוק לבד, עדיף שלא ידע).
יודע שזה אופנתי לעבור את גיל ההתבגרות עם בעיות אגו
והרגשה עצמית נמוכה, וממש מרגיש חרא עם עצמו שאצלו
זה לא ככה.
"איזה דפוק אני, למה אני לא יכול שיהיו לי בעיות עם
הביטחון העצמי כמו כולם"
בן 18 (ולא מניאק בשביל לכתוב שנולדתי ב83 ולתת לכם
לחשב את זה)
אוהב חברים(גם הסדרה <--> גם הסוג האמיתי)
אוהב לחיות את החיים...
וזהו, נראה לי שמציתי (ד"א, אל תגלו לאף אחד, אבל
למרות שהדברים כתובים בגוף שלישי, אני כתבתי אותם)

21.6.01 18:04
הסתכלתי עכשיו בתגובות, וקראתי כמה תגובות קוטלות,
וחשבתי לעצמי, איך בשמחה הייתי עונה להם איזו תגובה
עוקצנית, אולי אפילו משהו בחרוזים, משהו שיכלול את
המילה תפוזים (סתם)

רק שתדעו, יש לי חוק ברזל, אני לא עונה על תגובות,
בגלל זה קוראים לזה "הגיבו" ולא "שוחחו".
אז רק רציתי שתדעו, זה שמשהו כתוב שם, ולא הגבתי
עליו, לא אומר שאני מסכים איתו, לפעמים זה ממש בוער
לי בעצמות, אבל חוק זה חוק, ואם אני אחשוב שאני מעל
החוק, אני עוד עלול לגמור כמו קריאון (למי שקרא את
אנטיגונה - הומרוס)
                                                 
   תומר...

אוטובוס סוריאליזם היו שם 20 חברה במדים הוא זיהה שהם שייכים לחטיבת גולני לפי הכומתה, כולם היו מצויידים בנשק היו להם רימונים ואפוד מלא, אחד מהם שיחק עם רימון, החברים שלו ניסו להפסיק אותו אז הוא רק הוציא את הניצרה וזרק את הרימון מהחלון, מהלך שזכה לבוז מוחלט מצד חבריו כולם מי

אוחז קולמוס מלא דם יחסים אני ער מאתמול, והדיותה מלאה דם. אך לא דם של המוות, אלא דם של חיים, שזורם בכל עורק, בדרכו אל האיברים.

לטעות או לא לטעות -- זאת השאלה התבגרות אף פעם לא הצלחתי להחליט אם זה טוב או רע לא להיות טועה. אני יודע שהרבה אנשים חושבים שזה רע, אבל מצד שני, יש לזה יתרונות. למדתי ככה להתווכח לכל הכיוונים, אני גם מבין ככה בהרבה דברים, אני חושב שאני יכול להתווכח על כל דבר שבעולם, ובעד או נגד כל נושא.

מוצצת כמו פרה טיפשה י: תומר, אני רוצה אותך ת: אני יודע, כולן תמיד רוצות אותי. י: אני רצינית ת: גם אני