|
כמה מילות תחינה...
כל שאבקש הוא תגובה.
ספיר
אני מעולם לא ראיתי גבר בוכה לפני כן. הוא נראה כל כך נאה, כל
כך פגיע כך, התישבתי על ידו וחיכיתי.
|
בתוך שעה הייתי בדיזינגוף, בכיכר עם המזרקה, יושבת ומסתכלת על
היונים, ועל האנשים שמפריעים להם לשוטט בכיכר שלהם, זו ממש
נראית כמו הכיכר שלהם.
|
שורטת את עצמי.
מכה את עצמי.
מדברת עם עצמי.
נוזפת בעצמי.
מאבדת את עצמי.
מאבדת את דעתי.
|
אני משקרת לך.
כל יום שעובר,
כל דקה שחולפת,
|
אני נחרדת למגע ידו
I'm horrified with the touch of his hand
|
אני מרגישה כאילו אין לי בשביל מה לקום בבוקר,
ובכל זאת, בלילה, אני מפחדת לישון...
|
אני שומעת אותך מדבר אלי, בתוכחה.
זה לא אתה מדבר אלי, זו אני שמוכיחה את עצמי.
|
|
|
כשאתם אומרים
"שלח לחמך" למה
אתם מתכוונים?
לשלוח את הלחם
שלנו או לשלוח
לחמנו, אבא של
הכלה? כי זה ממש
לא בסדר, את
מטעים פה ציבור
שלם של אנשים!
שטולבך
בדיסלקציה. |
|
