|
הבל חיי כאות קין על מצחי
פרי העדן יכסה את ערוותי
לא מתוק הוא כי אם מר ובשרני
אגלה בערמת דמות האני
|
פותח שבוע בין חושך לאור
עם זמירת ציפורים בשדרה
עם פנסים שעומדים להיכבות
עם רוח תוססת קרה
|
עד מתי אשאיר עקבות מרגליי אופיי הרעוע
ואחר אטשטש מרוב הרגל ובושה?
אף כי יובילו אותי אל מקום אחר
ועכשיו אני ניצב לי באותה נקודה
|
האם אפשר להיסחף ואז לחזור בחזרה?
ליהנות מרגעים ללא שום מטרה?
לצייר בקו של אופי את גבולותיו של המשחק
קו שהוא מאוד ארוך אבל בכל זאת כל כך דק
|
|
|
רק שתדעו שכתבתי
פה כמה וכמה
סלוגנים, והיחיד
שרואה אותם הוא
אני. אני מתחיל
לחשוש שכל הבמה
החדשה, כל כותבי
הסלוגנים, כולם
כולם הם קנונייה
של איש אחד!
ההוא ממקודם... |
|
