|
"where ever the wind blow...
...You dont have to speak - I feel...
ובבוקר נתעורר ליום חדש
כל אחד עם עצמו
ולבד.
|
סוף היום
ומסך גדול שחור יורד
על שמש כתומה
שיושבת על מים
|
אני טובלת בך
מציירת עיניים
קו ארוך וירוק - זה האף
בדיוק באמצע פנים
|
נשמעה ירייה והמרוץ החל
אני אוחזת בחזקה במושכות
על סוס מחשבות שדוהר במהירות
אל רכיבת לילה שאין לה קץ.
|
מודגש מוגדל דיוקן עצמי, צבעי אקריליק על בד קנוואס
|
|
אני לא אנקוב
בשמות, אבל יש
כותבים מסוימים
שמריצים קטעים
על הבמה... אני
אומר שבועז צריך
להקים משטרה
חשאית.
מיד.
ארגנטינאי
בחשאיות |
|