|
סופי נולדה בליל חורף קר של אמצע נובמבר, האחרון
בשנות ה 70... סופי הייתה ועודה ילדה רגישה, שאוהבת
לחקור את החיים ואת הסובבים. בגיל בית-הספר היסודי
עסקה בהתעמלות תחרותית ולאחר פרישה מוקדמת, התחילה
בניתוח אישי וחברתי בלתי פוסק, עד עצם היום הזה...
בילדותה אהבה לכתוב סיפורים קצרים, חלקם הלכו מן
העולם בטרם עת. בשלהי שנות ה 90, בהיותה נערה
מתבגרת, החלה לכתוב שירה. רוב שיריה סגורים במחברות
ישנות, ולפניכם שירים מהשנים האחרונות.
מזה מספר שנים, סופי שרה במגוון מקהלות, ולמדה להכיר
את עצמה מחדש דרך השירה. לאחרונה עוסקת בפיתוח סגנון
אישי, שישתלב עם גוון הקול המיוחד שלה.
ובינתיים - חייכו, כי חיוך מסב אושר!
בא לי לכתוב כבר הרבה זמן
ותמיד נדמה לי שזה לא הזמן
שאשב מול המחשב והמילים לא יצאו
אבהה במסך והחרדה תגאה
|
חבר טוב,
הוא זה אשר יודע מה רצית להגיד,
עוד לפני שאמרת.
חבר טוב,
|
אם ברירת המחדל היא הפסימיות
אז את שמחת החיים האופטימית
צריך ליצור מבפנים
כמו את האלוהים
|
ניסיתי להוציא קול, אך הים כ"כ גדול ואני כ"כ קטנה.
רק קול קטן הצליח לצאת, הצליח להשתחרר
|
אי שם בתוך נפשי,
גר לו שדון קטן, שדון של בדידות,
הוא חזק מכל רגש,
הוא חסר כל הגיון.
|
לגלות את מה שאינו
לשחות בנהר שנגמר
לאהוב איפה
שאין אהבה
|
|
|
מה משותף
לתרנגולת ובטן?
קרקור |
|
