|
על אף היותו רבלשוני וחרף היעדרותו מן המולדת מזה -
לא יאומן כי יסופר - חמשים וחמש שנה רצופות, קרי
וכתיב
בכל-זאת ואף על פי כן שפת לב-ליבו נותרה העברית,
לשון שחר ינקותו - וממילא היא ואפסה עוד שפת שירתו
-
וזאת בזכות "שיבתו" לארץ ישראל - זו שלמענה הוא
חירף נפשו במהלך עשר שנות לחימה במחתרת, בשנות
השלושים והארבעים של המאה הקודמת, על מנת לגרש את
הנציב העליון הבריטי וחבר מריעיו קלגסיו מן הארץ -
"שיבה" שהוא שב, ולו "רק" על קורי החלומות בלבד,
מידי הירדמו, והיה כלא-גלה...מתכוון הוא עתה לפתוח
בשיר המוסב על עיר מולדתו - עוד מלפני טבח תרפ"ט
שממנו שרד - היא חברון המעטירה, שכפי הניראה עודנה
חרותה גם עתה על לוח ליבו, גם כי בנכר יתגורר - כי
מי זה יוכל ולמקור מחצבתו יתנכר? והשיר בעדו ידבר...
תחזקנה ידי כל אחינו
ואחיותינו,
מעפילי אלי מרום גיבעת שלהבת
השם ייקום דמה,
גיבעתי איבה ורישעות,
רוחשתי פלצות...
|
|
|
לא איטונג
לא קונה
אחמד מכביש
שועפת |
|
