|
זרקה השלכת בשערה,
החורף ניבט בי מעיניה .
|
תמיד הייתי לידה,
נוגע-לא נוגע.
|
עיני עצומות,
חש את נשימתה לצידי.
|
חול ומדבר ניתכים לעיניי,
השמש שורפת-צורבת מעליי
|
|
|
ירדתי עם הכלב
מאוחר בלילה
וראיתי את
השומרים של מכון
וויצמן מראים
אחד לשני מה
שנראה כמו
תרגילים מתוך
ה"מטריקס" -
צרצר, נשבע! |
|
