|
I walk on roads as red as blood
With bricks of greed and hate,
While men are going wrong and right
Making their own fate.
|
יללה פרוותית נשמעה מרחוק
יללה של כאב ושל צער
בעוד אור החיים, עם קולו המתוק,
זורם, חד כמו תער.
|
קרוב או רחוק?
לפני יום או שנה?
סיגרייה או כוס?
חיוך? נזיפה?
|
ערפילי החולות הזדקפו לאיטם
למשמע צעדת הטיפות
בריקוד עליז ונוצץ
טפיפות עץ רכות
|
עט נוצת טווס
יד גרומה אוחזת
ואת דף הנייר
בדמי שוטפת.
|
כלוא בתוך כיסא
נלחם עם הכאב
האם אפול מן הקצה?
הרי כולי דואב
|
שמיים וארץ, שירה וחלום
הרוח שירה והיער דקלום
ואדם- הוא חולם על מתכת שנעה
גן עדן הפך לפצע, זיהום.
|
עיוור יושב על הרציף,
חולם חיי אתמול...
כיצד חלפו העידנים?
מתי איבדתי הכל?
|
מעבר לחומת השמיים
דום עומדים הקוצים
מצדיעים לקינת הרגליים
בין ורדים דומי לב וגלים.
|
|
|
מעניין אם מישהו
באמת קורא את
זה.. יותר
הגיוני שזו
מערכת אוטומטית
המנפה גסויות
ובוחרת
באקראיות...
אני מרגישה כמו
כוכב קולנוע
מודע לסביבתו
יותר מדי הבוהה
אל תוך המצלמה
וחושב.
בטח זה גם מנפה
ארוכים מדי אז
לא משנה. |
|
