|
לבי,
כפסיק בודד בחלל
הפסיק לפעום.
|
עובר בסך בטור ארוך
של יום עובר עוד יום עובר עוד יום.
|
להצטנף בתוך פינה
בכוך, בקרן-זוית קטנה
|
אני צידפה גדולה ורכה,
ולי עין אחת עיוורת,
מבהיקה.
|
זה ספרי הכחול.
לא ים, לא שמיים: כריכה.
לא אכתוב בו הכל;
|
ושם בפינה
מכורבלת ילדה קטנה
עיניה סומות מאימה
|
לא, אין זו עצבות.
למעשה, זה אפילו שטותי.
טעמה התפל של טפשות
מתפשט בכל יישותי.
|
במו ידי אלה חתמתי הפלדה
למען כדור אויב
לא יחדור בעדה.
|
ולאן שהלכתי, נפצעתי בשברי זכוכית
כי נשברתי לאלף רסיסים.
|
מה אמרתי.
הרי ממילא לא תבין.
כמו חריטה במים
בסכין פגומה.
|
|
|
הפורום שלנו
גדול וירוק,
הפורום שלנו
נוסע רחוק,
בבוקר נוסע בערב
הוא שב, ואין לי
מה שיתחרז עם
במה חדשה
רחל הזבלנית |
|
