|
קיימת
 
אריאל ילידת 91" אוהבת לכתוב וכמו רבים נוספים
מאמינה שגם עושה זאת בהצלחה
"טוב," הוא אמר לה: "אם ככה את רוצה אז ככה זה ילך." הוא חשב
עוד קצת והוסיף: "אבל זה יכול ללכת גם אחרת."
"איך?" היא שאלה אותו ותמיהה בעיניה ולעצמה חשבה: "איך זה ילך
אחרת אם אתה כל כך לא מבין, לא מוכן לשינוי?"
היא המשיכה לחשוב שהוא אטום. הוא המשיך להיות שו
|
אתמול הוכח העקרון של איינשטיין שבנוסף לשלושת המימדים שהיו
קיימים עד היום יש גם מימד של זמן -הזמן הוא מימד. טוב הוא
תמיד היה קיים אבל היינו טפשים מכדי לגלות או להאמין למי שגילה
..
|
אתמול אלוהים דפק לי בדלת רצתי לפתוח ברצון עז לקרבת אדם
וראיתי מולי את אלוהים. אלוהים נכנס לחדרי משל היה שלו, בעצם
כן הוא היה שלו, כל העולם היה שלו. נוכחותו של אלוהים ריחפה
בחדר ואז שמעתי את קולו
|
אתמול ראיתי מסתובב ברחובות אדם מהעבר. כבר למדנו לזהותם אבל
הפעם שונה היה. חסרה הייתה לו אוזן ומהלך היה כאילו רושם
ומצייר הוא במוחו טוב לא בדיוק כך
|
היא לא חיה מעולם כמו כולם בעצם רק שבשונה מאחרים היא הייתה
מודעת לזה. היא רצתה לסיים את מה שאחרים כינו חיים לא הרשו לה.
אמרו שהיא משוגעת לא בפניה כמובן (לפעמים גם בפניה)
|
ופעם
כשההיא התאבדה
רק כעסתי עליה
שלא היה לי אומץ
ללכת אחריה
|
אם תלך מעט ימין או שמאל הצידה
אש שורפת תאכל אותך מבפנים
עד שתזכה לחזור בחזרה
כמו כל ילדי האין ברירה
|
מחפש סיבה, הסבר, הגדרה, תווית
תבין, אין לי צורך בכל אלה
כשאתה מסתכל עליי
פשוט תביט
|
אינך יכול לדעת מה מסתתר מאחורי עיניה
ופחות מזה בנפשה
היית רוצה למצוא בה חברה הרבה אומרי שיש בה יותר
אבל אתה מוותר
ובוכה כמו ביום שגילית שהארי פוטר
כבר לא מעניין
|
ילד אסור
לחשוב
אסור לחשוב אחרת
אחרת תבוא תגובה
|
תמיד היא בבוץ
תמיד היא באש
המים לאן נעלמו?
התמימות הטוהר הילדות
לאן זה הלכו?
|
לצלול ולטבוע
במצולות לשקוע
להיחנק בלי מילים
להיהפך כחולים
|
ואת רוצה לצרוח וזה אסור
כי את רוצה לצרוח באמצע שיעור
ואת רוצה לברוח
אבל לאן
הרי מעצמך לא יעזור הרחק מכאן
|
מחזיק את עצמי
כדי להישאר
מחזיק את עצמי
לא להתבלבל, לברוח
|
להסתכל קדימה
קצת כמו לשבור
לשבור זכוכית
חלון.
|
את מפחדת עומר?
לא, אני פחדמיצה!
הי גנבת לי מילה
לא אמא- את כבר גדולה
|
שאת כבר לא כאן
ומעולם לא היית...
אנסטסיה, ההיית
או שהיה זה חלום.
|
ראיתי אותך שם
יפה כתמיד
הערפל שכיסה את פנייך
בא לסמן זה נגמר
|
גם לא לספציפיות
אין מקום לשחור ולבן
גם לא לצבעוני
ישנה רק אני
|
פניתי בדרכי אל האוניברסיטה. כמעט והתבלבלתי בשלל הפניות,
טירונית שכמותי
|
תמיד רציתי לדבר איתו, זה נראה לי כלכך בלתי מושג ואולי בגלל
זה קשה יותר ומענג יותר. רציתי להגיד לו הרבה, רציתי בעיקר
לדעת מה הוא חושב עלי אחרי כלכך הרבה זמן שלא דיברנו
|
היא פשוט מעדיפה להמשיך וללכת לא יודעת למה, לא יודעת לאן, לא
יודעת כמה. כמה עוד תצטרך ללכת עד שיבוא כבר משהו טוב, או
סוף. רע כבר היה לה, היא רוצה משהו שונה
|
קצת פמיניסטית כמו כולנו. כזאת שחוזרת הבייתה ושוטפת כלים בזמן
שבעלה יושב רגל על רגל ולא עושה כלום. מישהי שמבינה באיפור
ובושם או אפילו רק מתיימרת. מתיימרת מספיק בשביל לדבר על זה
בביטחון.
|
אני הומו או איך שהבנתי יותר מאוחר הומו סקסואל. אני תכף
אסביר מה ההבדל אבל לפני זה אני בטוח שיש אנשים שמגחכים עכשיו
ואחרים שאומרים אז מה? אבל אני, בחברה שבה אני חי, סובל כבר
הרבה זמן...
|
מוזר זה בן שם עם השער הארוך? אני כמעט בטוחה שכן וזאת שם
במכנסיים זאת בת ?! אמל''ה איפה אני בחו"ל? אני רוצה הבייתה
אוי הנה הדסקים שכלכך רציתי לשמוע והאזנתי להם בסתר הנה הספרים
|
אחרי שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת הפכה האבחנה בין אמת ושקר לאבחנה
בין טוב ורע. עד כאן יפה ונחמד אבל בינינו לא כולנו מבינים מה
בעצם ההבדל וככל שנתאמץ יותר אנחנו נתבלבל באותה מידה.
|
היא הביטה בי נחושה לנחש מה מסתתר מאחורי המבט הקפוא. זה שנחוש
להישאר כזה. המבט הקפוא שמחצין בעיה במקום להסתיר אותה.
על מה את חושבת עכשיו היא שאלה ואני רק ניסיתי לנסח משפט נכון
מספיק.
|
אז למה אותך זה לא מרגיע אולי כי את לא אדם? אולי כי את יצור
מוזר שכזה קוראים לזה מוכרת.
|
ניסיתי לרדוף אחריו, לצעוק לו שיחזור והוא במבט העצוב רק נופף
לי לשלום. כולם אמרו לי שאני לא צריכה אותו, שהוא רק גרם לי
לעשות שטויות הם לא מבינים כלום. צעקתי אחריו:"בוא, היה לי
כל-כך נוח איתך".
|
ואיכשהו התגלגלו לי המילים שיכלו להחשב בתור התחצפות לאיש
ציבור: "את לסבית?" שאלתי בחצי קביעה.
"כן,ומה זה עניינך?"
אבל אם אמרת כן סימן שאת מעוניינת, נכון?
אולי. אבל חיוך היא שלחה לי. מעודדת הסתובבתי עם האוטו ופניתי
חזרה לדרך.
|
הרמתי את עיניי והיא פשוט עמדה שם וחיכתה. שמעתי בקולה את
ה"נו" מבלי שתצטרך אפילו לבצע פעולה חסרת חשיבות כמו לפתוח את
הפה. רציתי לבכות אבל לא רציתי לתת לה את התענוג
|
קושי יותר גדול מכך הוא קושי של שקט. קושי של התמודדות אם כי
אני לא אוהבת את המילה הזו, היא התלכלכה, כמו מילים רבות
נוספות...
|
|
|
כשאנשים אומרים
"אדם חכם אמר"
הם פשוט
מתביישים להודות
שהם שכחו מי אמר
את זה!
אדם חכם. |
|
