|
ARS LONGA VITA BREVIS
האמנות ארוכה, החיים קצרים
ריח של מוות.
ריח של אבק שריפה ודם.
אבק שריפה משלח קונוסים של עופרת לתוך נערים, אבק שריפה מרסק
בני אדם לחתיכות.
ודם.
|
כשלוציפר, השטן, היה צעיר, בערך בן 1000, עוד היה נהנה
מה"עבודה" שלו.
הוא היה מבלה את רוב זמנו בתכנון עינויים חדשים, וניסיונות
להשתלט על עולם בני התמותה.
את שאר הזמן הוא היה מבלה עם לילית, שאהבה את אותם דברים
כמוהו.
|
את המודעות העצמית שלו קיבל הברווז במגע ראשון עם המים.
"מה?....מי?.....מו?...." שאל את עצמו.
הברווז צף קצת "וירא כי טוב" אז המשיך בזה.
|
זה הלילה השלישי ברציפות שהקיפוד מטריד את מנוחתו של הכלב
המטומטם הזה, כנראה שאנחנו לא מורידים אותו רחוק מספיק.
|
אגדת עם ידועה מספרת על כך שמי שיתפוס גמד חי יזכה באוצר.
אבל לא זה הסיפור שאספר לכם היום, הסיפור של היום מספר על נער
ששמע את האגדה והחליט לזכות באוצר.
|
אי שם באירופה יש איזה מדינונת קטנטונת וחסרת חשיבות עם אנשים
שוליים אך מוזרים להפליא.
הקטע הבאמת מוזר בארץ הזאת זה איך שהיא מסווגת את תושביה, כל
המוסדות וגם האנשים מתחלקים לשני סוגים, לא פחות ולא יותר,
שניים - אוהבי המלפפונים ואוהבי העגבניות.
|
מעניין איך מתארים מוות כזה ביומן פתולוגי "מת עקב פיזור ראשו
ע"י עשרות חלקיקי עופרת שחדרו לחלק הקדמי של הגולגולת",
פתולוגים לא יכולים להגיד "פוצצו לו את הפנים עם רובה ציד"?
|
הוא לא היה בחור דתי במיוחד, או בכלל, הוא פשוט היה בחור טוב
ביסוד, ידע לעשות דברים מדהימים עם חרב, והייתה לו תחושה של
שליחות.
אז הוא הלך על זה.
|
כשגדעון יצא ממאורתה של המפלצת, או שהמפלצת יצאה ממאורתו של
גדעון?
עדי הראיה שבאו לחזות בסופה של המפלצת עד היום חלוקים
בדעותיהם.
|
סיפור של מלחמה, גבורה, הקרבה ומוות.
|
היה היה במדינה קטנטנה
כלבלב קטן שהיה חסר כל בינה
|
הסיבה היחידה שהיא איננה בזרועותיי
היא הצורך לספר לכולם
שהיא סוף סוף אצלי, היא באה אליי
ואני המאושר בעולם.
|
חתול יושב על מרפסת
נח לו בין העציצים
נהנה מקרני שמש עולצת
ומביט לתוך הבתים
|
והיא רוקדת, ואני מביט בה, במדי הירוקים והמרופטים,
ים של מדים ירוקים והפרצופים מטשטשים לאורה
|
יש לי המון זמן עד לגיוס אבל זה לא משנה את ההרגשה שלי.
חצי מהחברים שלי חיילים, רובם לוחמים.
החצי השני מתגייס בשבוע הקרוב, בעיקר לקרבי.
ורק אני מתגייס במרץ.
לצנחנים.
|
לפתע הבנתי שהפסקתי להסתכל על בחורות ברחוב ולבדוק אם הן
לובשות חזיה ולדמיין אותן בעירום, אלא לבחון את פניהן ואת
עיניהן, אני כבר לא אומר לעצמי "וואי איך לא הייתי מתנגד לזיין
אותה ואת אחותה".
|
אני בכלל לא ממש רציתי לנסוע, אבל הם אמרו לי "אין, אתה חייב",
או "איך עוד לא עשית טיול?" טוב, אם אני חייב, אז אני חייב -
אני תמיד עומד במחויבויות שלי.
|
אני מביט למעלה, אל השמיים, והשמיים נופלים.
כל חלק מותיר מאחוריו שובל של אש.
אחד אחד נופלים להם הכוכבים ואף לא אחד מהם נוגע בקרקע.
|
האמת?
ממש התגעגעתי לזה, קראתי את כל הכתבים שלי והייתי כותב פעם ממש
יפה...
אני מתגעגע לכתיבת סיפורים, כבר הרבה זמן לא כתבתי סיפור,
מעניין למה זה...
|
עוז: אחי, הפצצה בשולחן ההוא עושה לך עיניים עצבנית, לך תתחיל
איתה.
גלעד: עזוב, (עוצר כדי ללגום מהבירה הכהה) אין מצב שאני הולך
אליה עכשיו.
עוז: מה קרה יא נקניק? אתה מפחד?
גלעד: האמת? (הפסקה קצרה) כן.
עוז: עזוב, מה יש לך לפחד? הכי גרוע היא תגיד לא, לא ה
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
חצי תימני,
פולני בסטארט אפ
וחברה שלי אני
מתחנן תחזרו לי
לחיים, עדיף דרך
הסלוגן אבל גם
אימיילים יתקבלו
בברכה!
באבא ציון מפרגן
מצטער ומתגעגע
לעשן, ריגושים,
סלוגנין משובחים
ולזוגתו ז"ל
שתחייה אמן כן
יהיה רצון! |
|
