[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סופר סתם

ARS LONGA VITA BREVIS
האמנות ארוכה, החיים קצרים




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ריח של מוות.
ריח של אבק שריפה ודם.
אבק שריפה משלח קונוסים של עופרת לתוך נערים, אבק שריפה מרסק
בני אדם לחתיכות.
ודם.

כשלוציפר, השטן, היה צעיר, בערך בן 1000, עוד היה נהנה
מה"עבודה" שלו.
הוא היה מבלה את רוב זמנו בתכנון עינויים חדשים, וניסיונות
להשתלט על עולם בני התמותה.
את שאר הזמן הוא היה מבלה עם לילית, שאהבה את אותם דברים
כמוהו.

את המודעות העצמית שלו קיבל הברווז במגע ראשון עם המים.
"מה?....מי?.....מו?...." שאל את עצמו.
הברווז צף קצת "וירא כי טוב" אז המשיך בזה.

גיהנום
זה הלילה השלישי ברציפות שהקיפוד מטריד את מנוחתו של הכלב
המטומטם הזה, כנראה שאנחנו לא מורידים אותו רחוק מספיק.

אגדה
אגדת עם ידועה מספרת על כך שמי שיתפוס גמד חי יזכה באוצר.
אבל לא זה הסיפור שאספר לכם היום, הסיפור של היום מספר על נער
ששמע את האגדה והחליט לזכות באוצר.

ארצישראל
אי שם באירופה יש איזה מדינונת קטנטונת וחסרת חשיבות עם אנשים
שוליים אך מוזרים להפליא.
הקטע הבאמת מוזר בארץ הזאת זה איך שהיא מסווגת את תושביה, כל
המוסדות וגם האנשים מתחלקים לשני סוגים, לא פחות ולא יותר,
שניים - אוהבי המלפפונים ואוהבי העגבניות.

כוח
סיירתי
לאיתור
והשמדה

פואנטה
מעניין איך מתארים מוות כזה ביומן פתולוגי "מת עקב פיזור ראשו
ע"י עשרות חלקיקי עופרת שחדרו לחלק הקדמי של הגולגולת",
פתולוגים לא יכולים להגיד "פוצצו לו את הפנים עם רובה ציד"?

הוא לא היה בחור דתי במיוחד, או בכלל, הוא פשוט היה בחור טוב
ביסוד, ידע לעשות דברים מדהימים עם חרב, והייתה לו תחושה של
שליחות.
אז הוא הלך על זה.

כשגדעון יצא ממאורתה של המפלצת, או שהמפלצת יצאה ממאורתו של
גדעון?
עדי הראיה שבאו לחזות בסופה של המפלצת עד היום חלוקים
בדעותיהם.

סיפור של מלחמה, גבורה, הקרבה ומוות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
היה היה במדינה קטנטנה
כלבלב קטן שהיה חסר כל בינה

כמיהה
הסיבה היחידה שהיא איננה בזרועותיי
היא הצורך לספר לכולם
שהיא סוף סוף אצלי, היא באה אליי
ואני המאושר בעולם.

חתול יושב על מרפסת
נח לו בין העציצים
נהנה מקרני שמש עולצת
ומביט לתוך הבתים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה נכזבת
והיא רוקדת, ואני מביט בה, במדי הירוקים והמרופטים,
ים של מדים ירוקים והפרצופים מטשטשים לאורה

היפרדות
יש לי המון זמן עד לגיוס אבל זה לא משנה את ההרגשה שלי.
חצי מהחברים שלי חיילים, רובם לוחמים.
החצי השני מתגייס בשבוע הקרוב, בעיקר לקרבי.
ורק אני מתגייס במרץ.
לצנחנים.

התבגרות
לפתע הבנתי שהפסקתי להסתכל על בחורות ברחוב ולבדוק אם הן
לובשות חזיה ולדמיין אותן בעירום, אלא לבחון את פניהן ואת
עיניהן, אני כבר לא אומר לעצמי "וואי איך לא הייתי מתנגד לזיין
אותה ואת אחותה".

אני בכלל לא ממש רציתי לנסוע, אבל הם אמרו לי "אין, אתה חייב",
או "איך עוד לא עשית טיול?" טוב, אם אני חייב, אז אני חייב -
אני תמיד עומד במחויבויות שלי.

אני מביט למעלה, אל השמיים, והשמיים נופלים.
כל חלק מותיר מאחוריו שובל של אש.
אחד אחד נופלים להם הכוכבים ואף לא אחד מהם נוגע בקרקע.

האמת?
ממש התגעגעתי לזה, קראתי את כל הכתבים שלי והייתי כותב פעם ממש
יפה...
אני מתגעגע לכתיבת סיפורים, כבר הרבה זמן לא כתבתי סיפור,
מעניין למה זה...


לרשימת יצירות המחזה החדשות
קונספירציה
עוז: אחי, הפצצה בשולחן ההוא עושה לך עיניים עצבנית, לך תתחיל
איתה.
גלעד: עזוב, (עוצר כדי ללגום מהבירה הכהה) אין מצב שאני הולך
אליה עכשיו.
עוז: מה קרה יא נקניק? אתה מפחד?
גלעד: האמת? (הפסקה קצרה) כן.
עוז: עזוב, מה יש לך לפחד? הכי גרוע היא תגיד לא, לא ה


לרשימת יצירות הציור החדשות
עפרון על נייר מחברת
אל היצירה
איור ל-"אבק שריפה"




אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
אני רוצה לחלוק
עמכם חוכמת
חיים.

החיים הם כמו
אינ'צילאדה.
למה?
אתם אוכלים אותם
ואח"כ מחרבנים
כמו מטורפים ומי
שפותח את הדלת
של השירותים
חוטף מכות בחזה
כמו מניאק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1920. בבמה מאז 13/2/01 4:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסופר סתם
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה