|
g.y.b.e
סתם 1
There you stood on the edge of your feather,
Expecting to fly.
While I laughed, I wondered whether
I could wave goodbye,
Knowin' that you'd gone.
By the summer it was healing,
We had said goodbye.
All the years we'd spent with feeling
Ended with a cry,
Babe, ended with a cry,
Babe, ended with a cry.
I tried so hard to stand
As I stumbled and fell to the ground.
So hard to laugh as I fumbled
And reached for the love I found,
Knowin' it was gone.
If I never lived without you,
Now you know I'd die.
If I never said I loved you,
Now you know I'd try,
Babe, now you know I'd try.
Babe, now you know I'd try,
Babe.
(buffalo springfield)
זכוכית משתקפת בזכוכית ויין תחת יין. אני עוזר לה לנגב את הבטן
ומרגיש את הצריבה בפעם השלישית היום.
|
היא קשורה. הוא בודק בפעם האחרונה שמגבת המטבח יושבת לה יפה
בפה הקרוע. כבר דקה שהיא לא מצמצה.
|
אוגוסט וחם ושעתיים הכרות ושנה של בדידות ושוקו בבקשה.
"בשבילי אותו הדבר".
|
הוא רואה ומבדיל ויורק ונוטף.
אורז את מזוודת החול ושט בחשמלית לסמטאות קעורות. האש פאפיס
שמגרדות להן שאריות זרע קרוש ואגלי זיעה מהולים בגזים וזעקות
נשם חומרנית. בין השניה לרביעית הוא יחדור לליבת תתי המשרדים
ויתפלש בדיו וקפה. המון קפה.
|
הייתי הולך שם אם הייתי רוצה. היו שם הרבה ארובות שירקו על
אלוהים ומכלי דלק בצבע החול. טרשי חלודה ואנשים שרוצים למות.
היתה להם מין גיבנת מלאה בכל החרא שספגו וכל יום שחלף כאילו
התיישב על גבם. הם זה גם אני.
|
קצוות של טונה דבקו לשפמו של הסמוראי האחרון. צ'י-סו עוזר לאמא
שלו בקניות ומיין צ'או מחובר חזק לאופיום.
|
היא שמה תקליט של פיטר גרין, מלקקת את צלקות הבוקר.
הוא גער וסטר והשכיב וחדר וגמר וארז ונסע. שעון המטבח מצלצל.
|
לא סתם אנשים שונאים את ימי ראשון. איתי הוא דווקא היה בסדר עד
שמייקל פתח את הפה.
|
הוא בכה כל היום. אבל כל היום. כששתה בכה, כשאכל בכה, כשאונן
בכה וכשחרבן שתק. כל כך הרבה דמעות ששטפו את האבק שהצטבר
כששמח.
|
אני רצה והוא משיג.
שאול מת בלילה בלי שום פירפור. הרגשתי את זה כשעירבבתי סוכר
בקפה. פתאום הכפית בחשה לאט יותר. נגשתי לטלפון וחייגתי.
|
אלכוהול ורוח ונשיפה חדשה וירוק ולגובה
ואני חדש ואולי איזו מישהי ותקווה ומים וסבון.
|
זה נגמר, אני יודע שזה נגמר. לא משנה למי אני אספר, כמה כאב
אפזר, בסוף הכל יחזור ויתנקז אלי. עולם דפוק שמייצר דברים
טובים בלי הוראות הפעלה. העצמות שלי לא קשורות לכלום והדם - לא
יודע לאן הוא זורם. אולי לאופק, אולי לחור המקלחת.
|
|
מה שלא הורג
אותך מנסה להרוג
אותך, או לפחות
מכאיב לך חזק... |
|