|
מתוצרי החינוך הדתי-לאומי המתוסבך,
משוחרר טרי מצה"ל, 21.5
לומד תורה, היסטוריה, גיטרה ואת החיים בעיקר.
כמו כל עמישראל גם הוא נוטה לחפש את עצמו,
בדרך כלל הוא תופס את עצמו עושה את זה בחדרים
חשוכים בשעות קטנות עם מסכים בוהקים ועתירי קרינה.
מודע לעובדה שכתיבתו קיטשית עד מאוד אך מאמין בכל
נימי ליבו שלפעמים הכי הכי מקורי זה להיות אתה עצמך
למרות שזה לא תמיד אטרקטיבי ומגניב וזה עלול להיות
דוחה, דביק וקיטשי,
זה אני - אופטימי, מאמין ורגיש.
בקיצור עוד דוס מצחין, בעל קרניים ארוכות וזנב מפותל
, מעצבן, פרזיט ועוד אופטימי ! (על חשבון המדינה,
כמובן)
בהצלחה בעיכול, ידידי הכופרים !
תהנו...
וגם אם תדפקי על חדרי ליבי
לא אענך
כי לבי אינו שלי
|
שמש שוקעת, צללים מתארכים,
עצב ושמחה מתחבקים יחדיו,
אהבה ובדידות כואבים במקביל
|
וכשהשמש שוקעת
העולם אפשרי
אני יודע -
האביב עוד רגע
ידפוק על שערי.
|
לרוץ בכל הכח,
לברוח
מהחיים
שלך.
|
לרוץ, לדלג מעל החיים,
להשתיק את הלב בנשימות ונשיפות.
|
איך מצליחים לחיות מסביב לכל אותן נקודות אור, איך צובעים כמו
בספר ילדים את כל החיים בוורוד ולא רק את המעט הצבוע ?
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
עשו מסיבה על
הגג העלו באוב
את אינשטיין,
קופרניקוס
ואחרים. אותי לא
הזמינו.
מניאקים.
פיזיקאי שלא
הוזמן למסיבה
החמה ביותר
בעיר. |
|
