מסנג'ר:
orassayag@gmail.com
שמי אור, אני בן 22 עוד כמה ימים. למדתי 6 שנים
ביסודי, מתוכן רק 4 בפועל. מה לעשות. ככה זה כשיש
סרטן באמצע. למדתי 3 שנים בחטיבה, למדתי 3 שנים
בתיכון,
עשיתי 3 שנים בצבא, ואני עובד בעבודה זמנית
מחורבנת.
שמי אור, אני רגיש, פראנואיד, אינטיליגנט, אגואיסט,
חכם, אינטרסנט, שנון, ציני, אוהב, קמצן, אכפתי,
חרדתי, מעניק, מלטף, מחבק, סוציומט, מעודד, סגור,
מוותר, בוכה, כועס, עצוב, שמח, נצלן, חמוד, דיכאוני,
קיצ'י, אמיתי.
שמי אור, אני 1.67, עיניים ירוקות, עור שחום, רזה.
שיניים קצת צהובות, שיער שטני, חיוך רחב, צלקת ענקית
בבטן, צלקת ענקית בלב.
שמי אור, אני חבר של שחר, שיוצא עם דנית, שיוצאת עם
אלפי גברים אחרים, שגם יוצאת עם תומר, שחבר שלי, וגם
חבר של נדב, ששונא אותי בלי שום סיבה מיוחדת, שחבר
של דרור, חבר של תומר, שחבר שלי, וחבר גם של שחר,
ושניהם חברים של אלי, שהיה מכניס אותנו בזול
למסיבות, ששונא את נדב, שגם שונא אותו בלי סיבה.
שמי אור, ואני לפעמים מתעורר בצער. לפעמים עצוב
שקמתי. לפעמים עצוב שנולדתי. לפעמים שמח שעבר עליי
יום טוב ועמוס. לפעמים חושב שמסוגל לחיות ללא מסגרת,
וכשכל כך שקוע בחופש שלא, מבין כמה הוא טועה.
שמי אור, אין לי משמעות בינתיים בחיים האלה. אני ילד
של אמא. אין עדיין טעם או צדק לקיומי. יש לי הרבה
דברים להתגאות בהם, יש לי הרבה דברים להתבייש בהם.
אני בן אדם. אין לי מטרה, כי אני עוד צעיר, ככה
אומרים. כשהייתי קטן שאלו אותי כקלישאה חוזרת "מה
תרצה להיות כשתהיה גדול?". לא עניתי אף פעם. כי אני
אף פעם לא אהיה גדול.
שמי אור, אני בן 22, אני אוכל מהמקרר של אמא, חי
מהכסף של אבא, שם זין על כל מה שאומרים לי, סלקטיבי
בבחירת האנשים עימם אני חולק את החיים שלי, ולעיתים
קרובות מגלה שהכי טוב לבד. מכל הבחינות.
שמי אור, כי ככה החליטו לקרוא לי. רצו לקרוא לי
יונתן, אבל ברגע האחרון החליטו שאור יותר יתאים לי.
