|
Gui
כבשת אותי בקסמיך
בקולך ובמילותיך
במבט התכול בעיניך
|
מהלכת על שביל צר
מימינך תהום את לבדך
אם תמעדי ותפלי
אין יד להושיעך
|
והשמיים תכולים ללא ענן
נושקים לאדמה
שעפרה נערם
|
לצאת לדרך חדשה
להתחיל מהתחלה
לגלות היופי שבלילה
|
ובדידותה בת לווייתה
חובקת עוטפת חונקת אותה
|
ואני מביט בערגה
בקיץ שפינה מקומו לסתיו
צינן את חומו
|
You taught me
To feel every moment of the day
Even when it's hard there is always another way
|
זריחה שקיעה חלום,
פה שם מקום,
|
ראה הדמעות על לחייה
וכל האשם הוא בך
באבחה טלטלת חייה
|
ואני זו שגיהצתי מדיך
ובלילות לא נרדמתי מדאגה אליך
וספרתי דקות געגועים
|
ובמכחול וקשת צבעים,
אצבע את החיים.
|
קטוף לי פרחים
ועטוף במילים
חשוף את ליבי
|
ועמדתי מול ועדה שממעל
ודמעות זולגות מעיני
|
ואליו תשוקתך ולא חמל ליבך
כי הוא לא חש בקיומך
ודחה מבטך
|
...טיפות שוטפות שערותיי
את ריסיי ואת עיניי
נמהלות על לחיי עם דמעותיי...
|
לא יודעת
מניין באה ולאן נוסעת
אפסו כוחותיה
|
.קרן שמש ליטפה את פני עם זריחה
וברדיו התנגן השיר שלי ושלך
מזווית עיני התגנבה דמעה מלוחה
למה רק לה נתונה אהבתך
|
וכבו האורות בחדרי הלב
וכל כך כואב לחייך
|
רוצה להושיט לך יד
בשפתי מרפא של אם
|
דמעות ליל אמש כבר יבשו
בתוך החול הם נספגו
עם מי הים הם נמהלו
|
והכאב נוגס בבשרי
האל כיבה אור עיני
מייחלת אני למותי
|
מאומה שמחה ובעלת חזון
הפכנו עם עצוב ומוכה רזון
עצבות כילתה כל חלקה טובה
והפחד הפך לחם חוק החברה
|
אל תלך בלי לומר
אני אוהב אותך
|
הדמעות גילו סודו
והכאב לא אבה לשכוח
|
אחותי, לא ידעתיך,
אך גם אותי לא ידעת,
כי אדם נולד שחקן,
והחיים הם במה.
|
מתוך תמונה מביטים בי פנים יפות
חיוך על שפתיים אך עיניים כבויות
|
קח את ידי
התכרבל בתוכי
שים ראשך, הזל דמעות
|
ושובל חם של דמעות
זולג מעיניים עצובות
|
נוגעת בעננים
ובבטן פרפרים
כילדה קטנה צוחקת
כשהאהבה אותי עוטפת
|
אני צריך לנסוע
ארזתי מזוודה
רואה אותך בוכה
גם לי קשה ילדה
|
זוהי עבודה מיוחדת שנעשה על גבי עוגה בעזרת בצק סוכר וצבעי
מאכל
|
|
|
אל תקרא לי
נאצי
כי אני לא
לאומן,
לא לוקח כל מה
שרק לבן,
אני רוצה שחור
אדיוט
שיעשה לי טוב,
יביא גביע והרבה
כבוד!
פיני גרשון,
במכתב ההתנצלות
הרישמי שלו
ממרטין לותר
המלך! |
|
