|
Gui
כבשת אותי בקסמיך
בקולך ובמילותיך
במבט התכול בעיניך
|
מהלכת על שביל צר
מימינך תהום את לבדך
אם תמעדי ותפלי
אין יד להושיעך
|
והשמיים תכולים ללא ענן
נושקים לאדמה
שעפרה נערם
|
לצאת לדרך חדשה
להתחיל מהתחלה
לגלות היופי שבלילה
|
ובדידותה בת לווייתה
חובקת עוטפת חונקת אותה
|
ואני מביט בערגה
בקיץ שפינה מקומו לסתיו
צינן את חומו
|
You taught me
To feel every moment of the day
Even when it's hard there is always another way
|
זריחה שקיעה חלום,
פה שם מקום,
|
ראה הדמעות על לחייה
וכל האשם הוא בך
באבחה טלטלת חייה
|
ואני זו שגיהצתי מדיך
ובלילות לא נרדמתי מדאגה אליך
וספרתי דקות געגועים
|
ובמכחול וקשת צבעים,
אצבע את החיים.
|
קטוף לי פרחים
ועטוף במילים
חשוף את ליבי
|
ועמדתי מול ועדה שממעל
ודמעות זולגות מעיני
|
ואליו תשוקתך ולא חמל ליבך
כי הוא לא חש בקיומך
ודחה מבטך
|
...טיפות שוטפות שערותיי
את ריסיי ואת עיניי
נמהלות על לחיי עם דמעותיי...
|
לא יודעת
מניין באה ולאן נוסעת
אפסו כוחותיה
|
.קרן שמש ליטפה את פני עם זריחה
וברדיו התנגן השיר שלי ושלך
מזווית עיני התגנבה דמעה מלוחה
למה רק לה נתונה אהבתך
|
וכבו האורות בחדרי הלב
וכל כך כואב לחייך
|
רוצה להושיט לך יד
בשפתי מרפא של אם
|
דמעות ליל אמש כבר יבשו
בתוך החול הם נספגו
עם מי הים הם נמהלו
|
והכאב נוגס בבשרי
האל כיבה אור עיני
מייחלת אני למותי
|
מאומה שמחה ובעלת חזון
הפכנו עם עצוב ומוכה רזון
עצבות כילתה כל חלקה טובה
והפחד הפך לחם חוק החברה
|
אל תלך בלי לומר
אני אוהב אותך
|
הדמעות גילו סודו
והכאב לא אבה לשכוח
|
אחותי, לא ידעתיך,
אך גם אותי לא ידעת,
כי אדם נולד שחקן,
והחיים הם במה.
|
מתוך תמונה מביטים בי פנים יפות
חיוך על שפתיים אך עיניים כבויות
|
קח את ידי
התכרבל בתוכי
שים ראשך, הזל דמעות
|
ושובל חם של דמעות
זולג מעיניים עצובות
|
נוגעת בעננים
ובבטן פרפרים
כילדה קטנה צוחקת
כשהאהבה אותי עוטפת
|
אני צריך לנסוע
ארזתי מזוודה
רואה אותך בוכה
גם לי קשה ילדה
|
זוהי עבודה מיוחדת שנעשה על גבי עוגה בעזרת בצק סוכר וצבעי
מאכל
|
|
|
מה אתם רוצים
ממני, רק מילאתי
פקודות...
אדולף |
|
