|
היצירות המעטות שנשארו כאן הן מתקופה אחרת.
סמדר מאושרת עכשיו.
מישהו טען עוד לפניה, שכשזה מגיע לאהבה הגאווה לא צריכה לשחק
תפקיד. פתאטיות לא היתה הפחד שלה, ממש לא, היא האמינה שנוצרנו
להרגיש ואין רגש אנושי שראוי להתבייש בו, בטח שלא אהבה.
|
הייתי כותבת לך
עתיד מלא בקרים
|
חודשים על-גבי חודשים, כל-כך הרבה זמן רציתי להתנשק איתך,
כל-כך הרבה פעמים ייחלתי לרגע הזה, ואתמול זה סוף-סוף קרה.
|
בית שני נחרב
בגלל שנאת חינם
אבל אצלי בלב
רק אהבת חינם.
|
היתה כאן
התערבות של פיות.
|
פעם הסתכלתי עליהם מגבוה. הסתכלתי וחייכתי מין חיוך כזה, קטן.
חיוך מתנשא, שרק אנשים שיודעים טוב יותר מרשים לעצמם לחייך.
ידעתי שלי זה לא יקרה, שאצלי זה לא יגמר. אני מודה בזה:
האמנתי, בכל לבי, שזה ימשך לנצח.
|
את לא קולטת כאן משהו בסיסי. דרך המסך אי-אפשר להכיר אנשים כפי
שהם במציאות, את באמת לא מבינה את זה? טוב, מה בינך לבין
המציאות. נסי להבין, זו לא הכרות אמיתית, זו אשליה. כבר יש לך
רזומה מכובד של אמונה באשליות, זה לא כאילו את ממש זקוקה לעוד
אחת.
|
|
|
הפנקס פתוח והיד
רושמת.
בוליביה לצרצר. |
|
