|
מ-1987 ועד היום.
לוקחת צעדים מהוססים עם השקיעה
ורצה בלילות, כשאף אחד לא מסתכל.
לא ראיתי בחיים מבט כזה. אני מבטיח שגם אתה לא תראה אף פעם.
ועד שאתה תופס את עצמך, היא כבר מורידה את הראש.
|
היא חרטה בציפורניים חלושות שמיים על קירות החדר.
תלתה דמעות ככוכבים ואת הנשמה שלה כירח.
|
אחד בהיר משך אותו במיוחד, רזה למדי. שברירי. נדמה היה כאילו
אפילו שאר הגפרורים נזהרו ממנו, לא לגעת, לא לפגוע בו בטעות.
בתנועת אצבע ובוהן מהירה הוא הפריד את הגפרור המוזר מחבריו,
חקר אותו כמה שניות במבט מסתורי.
|
נדבקים זה בזה וזיעה מתערבת
צחקוק נשנק ומקצב מתגבר
שאיפות חנוקות, אנחה מתחמקת
עונג מעלף הולך ומצטבר
|
כשהבחירה היא בין אי שפיות
לפצצה מתקתקת
ההבדל היחיד הוא מתי אנחנו נופלים
|
הירח לי פנס
הגלים הם לי קהל
ורק אתה חסר.
|
|
|
יש פה מישהו
שזוכר את גבי
ודבי?
לא?
אז רחוב
סומסום?
נו, עם קיפי.
גולש זקן מחפש
חברים |
|
