הקהל רב,הליצן בודד
מאול לאולם הוא עובר ונודד.
ולילה אחד כשנותר לבד
הרהר בעצב בפינה, בצד,
בין השורות המתינה ילדה,
הורים אינם, היא נותרה לבדה.
עוד חיוך ביקשה, פרטי בשבילה,
אך דמעת הליצן את לבה בלבלה.
עד אז חשבה הכל מתוק,
העולם מתקיים משמחה ומצחוק,
החיים קלים, חסקי דאגה
ועכשיו היא יודעת - זה הכל הצגה.
