|
"לא היה כאן משהו רחוק או מסתורי, רק משהו פרטי.
הסוד היחיד היה תקשורת לאורך זמן רב מאוד בין בני
אדם" (יודורה וולטי)
מחשבותיה אך נתונות לזכרונות הנעימים,
והיא שבה ושואלת: מתי ניפגש ונחוש שוב כה קטנים?
|
שנים של תקווה ורדיפה אחר המשמעות,
לא מנעו ממני לעשות איזו שטות,
ואחרי הכל אני רק אדם,
שואף ליותר, חותר ונעלם.
|
לצד השיפוע, האפר והצל,
ישנו מקום שלעולם אינו אפל.
הוא משתפל ומשתפל,
ונותן מעט נחת רוח.
|
חמש פעמים, שלוש מכות,
חמישה ירחים, ובשבע שניות -
מהפך של ממש
|
ניצוץ של אור,
זרם מים תכולים,
אוויר צחור
|
אני הייתי פה קודם והלכתי הרבה כדי להגיע. הרי זה היה מן ההכרח
שאגיע וזה היה אמיתי, אך בשמיים ישנן מיליוני נקודות שמרכיבות
לי פיסת אלוהים שלמה.
|
|
|
