|
"לא היה כאן משהו רחוק או מסתורי, רק משהו פרטי.
הסוד היחיד היה תקשורת לאורך זמן רב מאוד בין בני
אדם" (יודורה וולטי)
מחשבותיה אך נתונות לזכרונות הנעימים,
והיא שבה ושואלת: מתי ניפגש ונחוש שוב כה קטנים?
|
שנים של תקווה ורדיפה אחר המשמעות,
לא מנעו ממני לעשות איזו שטות,
ואחרי הכל אני רק אדם,
שואף ליותר, חותר ונעלם.
|
לצד השיפוע, האפר והצל,
ישנו מקום שלעולם אינו אפל.
הוא משתפל ומשתפל,
ונותן מעט נחת רוח.
|
חמש פעמים, שלוש מכות,
חמישה ירחים, ובשבע שניות -
מהפך של ממש
|
ניצוץ של אור,
זרם מים תכולים,
אוויר צחור
|
אני הייתי פה קודם והלכתי הרבה כדי להגיע. הרי זה היה מן ההכרח
שאגיע וזה היה אמיתי, אך בשמיים ישנן מיליוני נקודות שמרכיבות
לי פיסת אלוהים שלמה.
|
|
|
כל היום רק
ניקיונות.
ניקיונות
וגיבויים. כל
היום לרוץ מפה
לשם, להביא להוא
את הדף הזה,
להיא לשלוח
דואר. מה אין
לכם לב? דקה
מנוחה? הפסקת תה
לא מגיע לי?
מרסלוס שרת הבמה
עייף |
|
