[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סיון צדוק
צילום עצמי באוטו של אבא, 10.6.06

http://www.uhm.nu/inc/content.php?author=21

אל היצירות בבמה האהובות על סיון צדוקאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי סיון צדוקאל היוצרים המעריכים את סיון צדוק
יש פה המון חומר, שהצטבר בכשלוש שנים אינטנסיביות של
פעילות בבמה. מדי פעם אני עוברת עליו קצת, עורכת,
מעבירה לארכיון או מוחקת בכלל. לעיתים רחוקות אני
מעדכנת, וכיום בעיקר נמצאת באהמ.נו או בישראבלוג.
יש כאן חומרים שלא את כולם אני אוהבת, או גאה בהם,
אבל יש כאלה שכן, ומאוד.

הייתי מציעה לקרוא לפי סדר כרונולוגי, אבל אתם תעשו
מה שאתם רוצים. ;)
תגובות עלולות לשמח אותי מאוד.

עדיין תל-אביבית, ועדיין ילידת 79', כן.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אוטוביוגרפיה
החתולים שועטים אחרי למטבח.
אני מתעוררת מאוחר, מאוחר מדי, והם רעבים. גם אני רעבה.
אני שופכת גרגרים לקערות ומוציאה פסטה מן המקרר, ופסטו,
ועגבניה, וזיתים בשמן זית, ופח גדול של שמן זית מהארון. מערבבת
בקופסת הפלסטיק, למה ללכלך צלחת.

אינטרוספקטיבי
אז הוא חזר לארץ. ישב שם, בפישוק רגלים בטוח בעצמו, זחוח,
בדיוק מאפר את הטיים שלו במאפרה השחורה שמונחת לשמאלו. זו שגם
אני איפרתי בה- כשהיינו שם, בהיסוס של חרדת קודש

היפרדות
קפיטריה חצי חשוכה, חתולים מייללים, כמה אנשים שרוצים לקרוא
לתוך הראש שלי, צלחת מרק וכפות, לפעמים מפלסטיק לפעמים אמיתי,
בחורות שטוב נודף מהן, לפעמים, ירצו לשמח אותי, שיחות ומילים
נוקבות יועברו עם חברים קרובים.

אינטרוספקטיבי
אתה בן 30. אתה מחפש משהו. אתה לא בטוח מה.
לפעמים נדמה לך שהחיים חומקים ממך, שהכל מתנהל מסביבך ואתה לא
ממש שם- לא מצליח לתפוס את זה כמו שכולם תופסים. באיזשהו שלב
הבנת שאתה לא צריך- אבל, זה עדיין מנקר בך כמה פעמים ביום- קול
חלש שאומר לך שאתה שונה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
הנה אנחנו מדברים
לא נפרדים לארבעה ימים רצופים
הנה אנחנו כנים
וחולקים כוונות או חוסר כוונות
לעתיד

הרהור
לפעמים אתה מרגיש
שחדרת
לבועה מצהיבה ומיושנת
ואחריך יבואו עוד
וישנו את מרקם הזמן.

קצרצר
אז אני עומדת עם
הדלת פתוחה
ומסתכלת

מצב
בימים האחרונים

אני ישנה באור

געגוע
אני אחפוף את הראש
אחר כך אתיז את הבושם שאתה אוהב
ואסע אליך למרכז העיר

ביקורת
תיוותר מהורהר

חוסר במילה גרע אותך
מלילות של תשובה
עיקשות או קושי

בדידות
ואתה
קורא את השירים שלי פעמיים
ונרגש

יחסים
אני אמשיך לחכות
ולכתוב

בדידות
וכל מבט הזמנה
לחיים אחרים
שיקחו אותו מכאן

אכזבה
תאמר שחייגת כל הבוקר
בנסיון לברר דבר מה
תהיה ידידותי וחביב
חביב מדי
עד שלרגע אני אשכח

קינה
לטגן ביצים
להזכר בפניך
לרעוד מול מחבת

עצב
ועצב גדול
שברירי מידע
אודותיך
ברשת מידע ענקית

הרהור
כלים נשטפים
בגדים מתקפלים
שקיות זבל מתמלאות.

מצב
אני הולכת לישון עם הריח שלך
ועם עלבון של איזו בחורה

יחסים
לשחק באוהבים
עד שמפציע כאב,
ואיש נופל לעולמו

יחסים
אתה מוציא מהתיק ערימת דפים
היא אוהבת אותי
היא כותבת לי שירים

אהבה
אם נגזר עלינו
ללכת בצעדים קטנים
ואח"כ להמשיך כל אחד את חייו
עד הצעד הבא
לפחות לא לדרוך במקום
לפחות אקדם את העלילה
בפתיחות נפש

געגוע
ומכל הדברים שפעם סימנו
שפיות מאוחרת
לא נותר עוד דבר לנחם

יחסים
אתה הופך יצור אחר
מול עיני
המיואשות כבר

מצב
כמו הפה הקפוץ של נעמה
כשאמא שלה תמיד מעירה
ולא מבינה שזה בכלל אנטומי
ואולי בכלל אשמתה.

געגוע
אתה תפשוט מעליך בגדים
לפני שאספיק למצמץ
ותשאל למה אני מחכה
אני אחכה

בדידות
הבית שלי ריק
ואתה לא פה, להסתובב עירום
להכין לך משהו לאכול

הרהור
ואת אומרת
טוב לי עכשיו
ואני לא כותבת כשטוב לי

כמיהה
וירג'יניה לא מאמינה למראה עיניה
וגופה לא משקר

יחסים
ומחר אביט בך מרחוק
במבט מצועף
ואפחד להתקרב אליך בתוך ההמון

הרהור
הצגות תיאטרון עושות לי טוב,
אני מתאהבת בשחקנים הראשיים
אח"כ מגיבה בדרמטיות
אח"כ שוכחת

כמיהה
הקהל ימחא כף
ואנחנו נפסע
רועדים מקור
אך ביחד

נוסטלגיה
ושתינו בשתיקה
וערבלנו
מקל קינמון
בכדור
כסף.

אהבה
התבוננות
יוצא ובא בקליפותיך
ריח הסדינים זכרון עמום.

מצב
סקס אפיל בחולצה כחולה ותחתונים
נשכב על ספה

יחסים
לבוש תחתוני בוקסר וחולצה לבנה ישנה
מתפוררת
משכל רגליים במתיחה
וקורא את המילים שלי

מצב
אתה משפשף את המלח
ומקשה עלי להדחיק

מחאה
העולם הזה מלא מדי
בפיתויים ריקים
שזוהרם דעך

הרהור

קצרצר
יונתן שולח מייל מניו-יורק

געגוע
ואין בך יופי שגור
לא זה שגורם לי לנשום
לכיוונים מעוגלים

אכזבה
תגיד ששיניתי את חייך,
תגיד את האמת.

אהבה
ים עובר מעליך כשאתה ישן.
אני מסתכלת
ואתה אינך יודע על מעשי דבר.

אהבה
הכול חלק
אין על מה לטפס

או אולי איזה גילוי אהבה גדול
שיבוא ויגאל אותך מהעולם הזה

כמיהה
כל המילים שכמעט והחליקו ביננו
הגודל אליו אני מתכווצת
וכל כמעט הנגיעות שעטפו את השנים האחרונות
לא מרחיקים את אי השקט הזה

כמיהה
מישהו נתן לי אפרסק
בבית קפה בעיר שלך
הרגשתי מוזר

אהבה
ולכאוב, שוב ומחדש את הכאב הזה,
כל פעם שאראה אותך בעיר שלי.

מינימליסטי
הכריות תמיד מסודרות
זו לצד זו.
מעמדת אותן במרכז
אני ישנה לבד.

מצב
ואני אוכל לבכות סוף סוף
ולתת להכל ליפול
ולעזוב אותי

לנפשי.

יחסים
לסגור את החשבון המשותף
כי הרכוש כבר חולק,
שיקים נרשמו על ההפרש.

קצרצר
אני יכולה להיות
אישה שונה

מקום
ואני מתחבטת בין מכולת שכונתית
שלי
או שלה

ערפילי
יושבת באמצע משחק אהבה
משחקת, אני לא אני

יחסים
מה אני חווה איתך?
אנחנו מזדיינים

כעס
אני ואתה הדוגמה המושלמת
לאישה צחה ותמימה
וג'נטלמן
לא כ"כ מהוגן

כמיהה
אני ארים את הצלחת
ואחשוב עליך
ישן באיזו מיטה
אולי הוזה משכרות ואולי את מה שהשארתי איתך

מקום
תחייך חזרה
יש בה קסם עייף.

מצב
חיינו נפרדים
הקו הזה
ברור וחותך
בין פעם לעכשיו
בין היה לאין

יחסים
זוכרת בע"פ את קימורי פניך,
שעות התבוננתי בך ישן.

קינה
והכאב שהעדפתי
על פני הכאב האחר,
והבדידות שניקרה בי
מתנחמת בחפציך
לעומת מלוא החדר עצמי

כמיהה
נסיעה. זה חדש!
זה שינוי סדר יום.
מתעוררת בי עליצות נושנה.

מצב
החתול מתנקה
לא שם את ליבו לדבר פרט עצמו
והקרב שהתחולל כאן עכשיו

געגוע
ואני עטופה בגדי העונה הבאה
ורק גרביים שכחתי
וקר.

החיים שלנו יחד,
עוד לא הולידו אף שיר.

מקום
נעמה עוזבת אותי
בחשש
בעיר גדולה
נשיקה חטופה בתחנת אוטובוס
והיא לא מסתכלת אחור

הרהור
חיכיתי שתדליקי את הדוד עבורי
ואוכל להתרחץ

כעס
אנחנו אקסביציוניסטיות אנחנו
חייבות לחלוק עם העולם כל סיגריה שאנחנו מעשנות

כעס
הרי דרכו בעולם הפרטי שלך
וכל הציפורים
התעופפו

כעס
זה היה צפוי ש
מישהו בסוף ירגל אחריך

אהבה
ואולי בכלל ישבנו על ספה
בדירה החשוכה
הטלוויזיה צועקת לעצמה
האורות מרצדים עלינו
וחם ודחוס

קינה
הנגיעות שלנו לא נולדו היום,
עשרות מאהבים לשעבר הביאונו עד פה

געגוע
מחכה לך במקום אליו לא תגיע
גם לא תדע לחפש

געגוע
געגוע יוקד
מסתחרר בינות עצמו
בנפתולי בית החזה

כמיהה
רגעים סדורים של אושר
על פני מרפסת
של רחוב שקט

דיאלוג
שלחת לי מייל קצר
מתעניין
עניתי בלאקוניות.
מה אני יכולה להגיד
עכשיו

מצב
צילמת את סדיני הסתורים
צילמת את המים שוטפים
מעלי

געגוע
שירים במושב האחורי
אתה שמח כמו ילד
קנית חולצות חדשות

יחסים
אין שלגיות עודדי, אין שלגיות, בוא ניסע הביתה, נדליק את הדוד
נתקלח, נאכל משהו, נלך לישון.

אהבה
מעל התסבוכת הזאת שלנו
מלאכים מרחפים
מנידים ראשם בחוסר סיפוק
אנחנו חוטאים לייעודנו.

קצרצר
תגע בי שוב
או תוותר מראש

בדידות
תשוטטי בין ערוצים
עד שיהיה לך קר
ולא תדעי להחליט
אם קור או רעב

בדידות
הבוקר עולה
ואין עוד בוקר

יחסים
אהובי שותק בחדר שירותים קטנטן
מביט על דלת מתקלפת
וחוכך בכעסו.

ייסורים
ערימה ליד הדלת
ומפתח יתום

גיהנום
תצרחי
אל קירות
תזייפי אהבות
תשרטי את עצמך
בציפורניים קטועות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
ורוצה לאחוז בתקוות, ולהפוך החיים קלים יותר, ולאהוב עד בלי
די, אך חוכמתך אומרת לך עצב, ושקט אינסופי.

היפרדות
נתתי לך גוף להיאחז בו ופנים שיתעוותו כתגובה. נתתי לך את כל
החום והרוך וגם אם לא הייתי שם זה לא שלא היתה לי כוונה, זה לא
שלא רציתי יותר. ומה זה משנה עכשיו אם ברגע הזה אין מגע, אם
ברגע הזה אתה לא קיים ורוצה לשכוח שאני קיימת- רק לא לשמוע
יותר.

היפרדות
לימים אשחזר את הרגע הזה ואת כל הרגעים שהובילו אליו, לימים
אצטער שלא הייתי מצוידת, בכל המילים הנכונות, בכך שלא נועדתי
לשפר את העולם, לגרום לך לאהוב את החיים האלו, לצידי.

אהבה
אני שוכחת דברים. את הדברים החשובים ביותר. כמו איך אני מרגישה
באמת. אני לא מבינה את המצב הזה. הוא כבר יצא משליטתי. הגיע
הזמן, אתה אומר- תקבעי פגישה. ואני משתעשעת עם הרעיון של שפיות
בקצה אצבעותיי ומדליקה עוד סיגריה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
עד הרגע האחרון עוד התעקשתי לומר שיהיה בסדר.
עד שנעלמה התחושה שאוששה את זה, התחושה שתמיד נסכה בי את הרוגע
הזה, התחושה שערבה לידיעה שהכל יסתדר מעצמו לשביעות רצון
מרגיעה.

גבר שאני כמעט לא מכירה אומר לי שהוא אוהב אותי.
המאוורר מרעיש חרישית.
העור דביק מזיעה.

לפעמים אתה בכלל לא כאן

יום רודף יום
הישג קטן מסמן אחד ממשנהו

חודשים התעקשתי שאולי תחזור.

פנסים. כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה אלצהיימר, אלצהיימר,
אלצהיימר.

טיול לילה הזוי
נשיקות חטופות ורכות

שוקעת בינות עצמי
בדיו סגול על נייר של מחברת
קמוטה

נסיונות להפוך בן אדם אחר לעצמך
תמיד משאירים אותך ריק.

סדר חיים שנשבר,
מסמן תבניות של צער

שיחות נקשרות
מכוניות חולפות מהר יותר
חנויות פרחים, בתי קפה, זגוגיות בוהקות.

ולמה לא תרדוף אחרי המטוס שירחיק אותי ממך?


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה

מיקסט מדיה
אל היצירה
אהובי אוהב ציפורניים ארוכות
משוכות לק כהה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום שחור לבן

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
סדרת שקופיות סרוקה- חלק נבחר מפילם שלם

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה
חיפה 99'

צמד תמונות
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה
אי שם בשפעת של 99'-
הקסם נמצא בדברים הקטנים והיומיומיים.

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

נוף
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה
צילום צבע בחשיפה חסרה- אנדר כמו שאומרים.


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה
"ארספואטיקה"

רישום
אל היצירה
מינימליזם- מה קווים בזוויות משתנות. בתיאבון.

טקסטואלי
אל היצירה
כאבים ושמחות, אהובות ישנות. כל הנשיקות הראשונות שלך.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
ריטואל קבוע. תמיד הוא אוכל אותו דבר.
רוגע יומיומי של רגעים קטנים. תמיד הוא הכי יפה בעיני כשהוא לא
שם לב.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
עיבוד לתמונת צבע




אל הארכיון האישי (38 יצירות מאורכבות)
זה כל-כך מוזר
להיות פה זר
אבל זה גם נחמד
כי הפעם בך
לא יחשוד אף
אחד

בועל הקטינות/
שוחט המשפחות/
מענה הזקנות
שאוהב את כולם


תרומה לבמה





יוצר מס' 1800. בבמה מאז 31/1/01 10:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסיון צדוק
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה