|
בעבר נראה לי תמיד שיותר קל להקריא לזרים
הרבה יותר קל להפתח בשם בדוי
והנה זה אחד הדברים הקשים יותר שעשיתי
הרבה יותר קל שאתה בוחר למי לקרוא
אתה בוטח באדם שיבין או שלפחות יגיד את האמת
זה משהו שלמדתי רק כאן
מסתבר שבאמת יש דברים שעד שלא מנסים לא מגלים שהראות
הרחוקה בראש יכולה להיות שונה כל כך מהמציאות
ולו רק בגלל משתנה אחד
בכירבולי תלתל זהב
מסתתרת אישה עירומה.
ליבה נחשף,
בשולי בגדיה מפוזרות משאלותיה.
|
את לא נותנת להם להתקרב
הוא אמר
את בשמלה אדומה פרושה
|
רציתם פעם משהו כל כך חזק עד שגופכם הרגיש התנפלות?
רציתי פעם שניים כך;
אחד רוח ואחד חיה!
|
אתה חוזר מעבודה בלילה - אל תשאל אותי;
אל תשאל אותי את מה שכבר ברור, שלא תעז לשאול!
לא מעניין אותי מה עשית, לא מעניין אותי עם מי היית,
אז אל תשאל, פשוט אל תשאל.
|
כל פלג בגופי זועק למימוש,
חלומותיי מתערבבים בפרץ של חיות.
עוד יום, עוד דקה ונשמתי מתפרצת,
איך הייתי רוצה לחוש בשחרור אהבת התענגות רציפה.
|
עיניים בוהות בשקט תימהוני בגופי,
קרות מרגש ממגנטות מבין עירפולי השחור הסתמי.
שפתיי תשוקה לוחשות לשמי, מפתות אותי באובדני.
אל יווני עטוף בכפור חרישי
|
ושם במקום הכל נהדר ורגוע ;
אהבה לכל דבר ודבר.
יופי טהור של קבלה, הבנה והתחשבות מלאה.
|
הוא נתן לי אושר ללא סוף
בלבול שנשאני אל על בעבר נעלם ויוחלף
השתניתי קמעה, אתה יודע,
והאם גורלי גם כן משתנה?
|
חיים שלי אני מתגעגעת,
היום הצצתי מפתח חלונך.
חיים שלי הייתכן ונעלמנו?
|
שילד נולד צומח בלבו ניצן אדום וקטן,
הילד גדל והניצן מתפתח.
ככל שיגדל יפתחו כותרותיו,
צבעי הקשת, תכול השמיים וזוהר אבק כוכבים ילווהו בדרך.
|
עמי ותמי יצאו לטיול,
הלכו ביער בין שמיים וארץ.
עמי ותמי הוזהרתם זיכרו,
|
בובה
בובה על חוטים נמשכת לכיוונים לא ידועים
רצפה
רצפה רעועה שבירה מתנדנדת
|
זה סיפור די מוכר על נסיעה לאימי.
זה מתחיל בדרום בזרועות אהובי.
ושוב נפרדים, מנופפים לשלום.
ושוב אין מקום, ועומדים בלי לנשום.
|
ובבת אחת מנסה להכנס בקיר, נתקע בו ועף לאחור על הגב.
קם בשנית וצורח אל-על "חלאות!", מסתכל על הקהל ורץ לעברם, נראה
שנתקע במן קיר לא נראה החוצץ בין הקהל לבינו, ונופל על הגב.
|
אל הארכיון האישי (17 יצירות מאורכבות)
|
|
בשביל מה לכתוב
פה איזו שטות
כשהדבר היחיד
שחשוב פה זה השם
שלי למטה?
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, האיש
שהוא מרכז
העולם!!! |
|
