|
 317069843
משוטטת בין שבילי העולם, מחפשת את זה שמתאים ביותר.
אין הרבה מקומות שאוהבת להיות בהם, אבל במקומות בהם
אוהבת להיות נהנית עד אין כלות.
כותבת על העולם, מתענגת מהעולם, אוהבת את העולם,
מתרגשת מהעולם, משתגעת מהעולם, מחבבת את העולם, לא
עוזבת את העולם. חיה את העולם והעולם חי אותי.
דיברנו על מחר ומחרתיים, על השישי הקודם ועל השבת שתבוא. על
ספה מרופטת בסלון מיושן, תחת מנורה מימי הצנע, ישבנו היא ואני.
ואת כל השיחות נדמה שכבר עשינו, ועל כל הנושאים שאפשר היה לדבר
כבר דיברנו. אבל משהו בדיבור בינינו היה שונה.
|
אני מתחילה את הטיסה
בחימום
הלב.
|
היום אדליק שתי מדורות, כמו שמתחיל הדיסק.
|
ואז הם הלכו, חזרו בחזרה לבית החם שלהם, לתנור, לשמיכה, לשוקו
החם שאמא שלהם הכינה כל ערב, עם עוגיות חמאה שנמסות ככה בפה.
לנו נשאר שוקולד מצופה.
|
זכרו כי נתתי עצמי
לטובת עץ, פרח, רגב.
זכרו כי נתתי עצמי
לטובתכם.
זכרוני, כדי שלא תשכחו עצמכם.
|
פתחנו שיעור,
מחברות, ספרים.
|
לא חזרתי בתשובה
גם לא שיניתי את מיני.
|
דפיקה בדלת
שלושה קצינים בפתח.
|
הסוף, במקרה זה
לא יהיה התחלה של משהו חדש.
|
מנסה להיות קלה יותר
נינוחה
רגועה.
|
חודרים לי לפרטיות
בכל פעם
שעוצרים בתחנה.
|
לא מתחמקת.
גם לא מתגעגעת.
בעיקר לא נתקעת.
|
רגליים ארוכות, שריריות, שעירות, חזקות.
|
הסתגרות היא השם השני. כל הפתיחות נמצאת בניירות שפזורים ברחבי
החדר. בקלסרים, אוגדנים, מחברות. פיזור הדעת הוא שם המשפחה.
אין שם פרטי.
|
|
|
תן לי דיסטורשן
לסלוגן הזה.
רוקיסט. |
|
