|
לא לקחת דבר, לא שלי, לא ממני
ולו רק נשארת הייתי עודני
ואני מלקטת פרטי יום חולין
ואתה נשאב בחושך לדמות אפלולית
|
לפעמים חלומות נשברים
גם כשאנחנו ערים
ואנחנו נופלים, עוצרים ותוהים
לפעמים חלומות נשברים
|
משפחות שכולות לא בוכות
משפחות שכולות דוחפות את הדמעות
עד שבגרון כבר אין מקום
הן חונקות את הרגש למעמקי התהום
|
|
|
למכור חרא זה לא
קל, אבל תקרא לו
דשן...
צרצר. |
|
