|
בעצם, קיים הסבר המניח את הדעת לכל השטויות האלה.
כעת אתה יושב בין החפצים הישנים, שיצרו סביבם עליית גג
מדומיינת, חושב בחללך על ניסיון חיים שחלף על פניך ולא ברור
איזה חותם השאיר, הרי שוב ושוב אתה צועד לתוך אותן השגיאות.
|
כמה יפה ומאירה את, שמש מאי. דור שזוף וזקוף חדש צועד בסך,
נחוש להיות מוכה בסנוורים למענך.
|
לו רק בזו הפעם נחלשתי,
נפלתי
|
שם היא, תקוותי, נוגעת-לא-נוגעת בהמון החולף
ולכל האנשים נושקת בבדידות מעל.
|
ואתה תוכל להפריד ממני ברגע האחרון את הפיח
ואת האנשים שהייתי שלהם יותר משהייתי שלך.
|
ומה אם המורכבות פשוט איננה שם וגם לא תהיה, שהתבניות המוכרות
שלתוכן נוצקת מזמן מפעילות אותך בניגוד גמור לגיוון שאתה מבקש,
שלא מצאת לו שם ועצם החיפוש גם הוא תבנית מוכרת?
|
|
|
-"לקבלת האבא
הכוח ימתח
להקשב. שתיים
שלוש הקשב!
שתיים שלוש
הקשב!!!"
-"משוחרר חייל"
-"הקשב האבא...
הפקרתי נשק
בחדר, האבא."
-"קבל שעתיים
ביציאה לבסיס."
אבא מותח בנו
המחוייל באשר
לנוהלי יציאה.
סיכום יומי
השלושה עשר
בצבא. |
|
