|
ילידת 82', קצת נורמלית מדי בשביל להיות משוררת
אמיתית אי פעם ובספק אם תעז לנסות ולפרסם משהו מחוץ
לכתלי האינטרנט.
שאיפות לעתיד: להיות מתרגמת מהוללת או מזרחנית
מהוללת או שניהם... :-)
שמחה לכל ביקורת!
הים
מריונטת ירח
לוחך נואשות שפתי מלונות
|
אני נכספת לשלטי מרחקים בשפה אחרת
|
ויקינג מנומס שרוע על יצועי
קסדתו חבויה במגירת השידה
אדרת אייל-הצפון עוטפת גב
|
הלב, מוכה שגרון,
מתכווץ לנגיעותינו
|
מבעד רעש המנוע
מזדמזם אלי שיר ערשן המדברי של הגבעות.
|
צמרמורת זכרונות עוברת בגב
חתולים רטובי-פרווה, מהבילים ריח קלמנטינות.
|
היום מדגדג אור השמש באף
כאבקת נרקיסים
|
שמך, רבוע אותיות
נתון במסגרת שחורה.
כל כך הרבה פינות
מושחזות, נלפתות
|
|
|
הסלוגן הוא
תופעה מיוחדת
בהסטוריה של
ההומור. היחוד
שלה הוא לא
בהופעתה באתר
תרבות, שכן זה
בעל תקדימים
רבים. הייחוד
הוא בכך שהסלוגן
לא נגמר עד שהוא
נגמר - הווה
אומר בחתימה.
הפאנץ' מבצע אם
כן תפנית חדה
לשם הכותב
והמספר הופך
לחלק אינטגרלי
בבניית ההומור.
חוקר הסלוגנים
גרסא שתיים
נקודה אחת, נותן
דוגמה לחתימה
שהורסת סלוגן
שלם. |
|
