|
אך נפשי בנפשך
נוגעת -
כאחות תאומה
|
איש מהלך לאטו בגשם
הולך בשביל ומתרחק,
מסביב אין זולתו אדם.
חתולים רצים רטובי
קומה
ממהרים להיחבא
רק אותו האיש הולך
בשקט בגשם,
מעט מרכין ראשו
אך אינו מחיש צעדיו.
|
העבר לא מת באמת.
הוא רק ישן
רוב העונה
כמו הדובים.
וכמותם יחבק
אותך כשיעור
חיבוק דוב.
|
השבעתי אתכן בנות ירושלים
אם תעירו ואם תעוררו
את האהבה
עד שתחפץ
|
פעם ראשונה אצל ליאון הספר.
הוא שם על הכיסא כר
ועוד כר.
אני גבוהה
|
גשם ראשון שלא בעתו
כמו מיתר שהתחיל
לנגן
מעצמו.
|
ואולי...
אולי ביקשת
רק מעט מלח
לפזר, לתבל,
|
ועכשיו אין כלום...
ומה נותר מהאדם?
רק החסד
והחמלה
|
זמן הוא כמו
מאהב.
תרדוף אחריו,
יברח.
|
חיבוק אחד גדול
ודי
והייתי מרימה ראש
לעולם.
|
להיות עם
ולהרגיש בלי...
זה מזכיר משהו
הפרסומת הזאת.
|
עץ זקן ושורשיו
באושים,
כיצד זה צימחת
פרות,
לא באושים -
כי אם רעננים
ויפים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
תגובת המערכת זה
דבר שאתם
מוסיפים או שזו
אשקרה מערכת של
משועממים
שבודקים משפטים
דבילים של אנשים
כמוכם וכמוני
שאין להם שום
דבר לעשות חוץ
מלכתוב משפטים
דבילים של אנשים
כמוכם וכמוני
שאין להם שום
דבר לעשות?
תגובת מערכת: מה
אתה חושב? |
|