|
רצתי בין הבננות העטופות בשקיות זבל ירוקות, שעוד לא הבשילו,
כמוני. רציתי לטעום מהן. כפי שאתה טעמת ממני.
נשכבתי על האדמה הבוצית, הסתכלתי בשמיים והלבנה חייכה אליי.
חייכתי בחזרה.
|
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת את הבומים. ידעתי שזה בסך
הכל תרגילים של הצבא, אבל הם תמיד הרתיעו אותי והפריעו לי
להירדם. לרוב אלה היו תותחנים מבסיס שלא רחוק מהבית. גדלתי על
הצלילים הללו וזה די הקנה לי בטחון, אך תמיד זה השאיר לי מקום
למחשבות על מלחמה.
|
אני זוכרת את הלילה ההוא. זה היה ביום שאני והתחליף הג'ינג'י
ההוא נפרדנו...
|
"שוב פעם את עושה את זה?! אולי מספיק!"
"אולי לא". וטרקתי את הדלת בפרצוף שלו.
התלתלים המשיכו ליפול על רצפת המקלחת. שערות קטנות עקצצו את
פניי. הן נדבקו לרטיבות של הדמעות.
|
|
|
יום יבוא וכולנו
נשב עם ערפאת,
דן שילון, רפי
רשף, ואלי
יצפאן,
ופשוט נצחק על
כל מה שהיה,
זה קרה לרבין
זה קורה לשרון
אין סיבה שזה לא
יקרה לערפאת.
שאול מהמוסד,
מנסה ליצור פרה
קדושה חדשה! |
|
