|
כי אני כבר לא שם
המפלצות נשארו שם מאחור
ואני את הבמה כובשת
בחדר השחור
|
אני רוצה את זה
רוצה ומפחדת
יודעת כמה טוב הוא לי וטובה אני לו
החשמל זורם בעורקים הריכוז במלוא כוחו
כמו טיול שלא נגמר כמו מסע בזמן
|
רק עשן סובב אותי שחור וסמיך
נכנס לי לעיניים לשיניים לורידים
אנשים סובבים אותי, דורכים עלי, רוקדים את הסוף
|
|
|
אני לא מבין את
הדולפינים
באילת, מה
מעניין בילדים
עם פיגור שכלי?
או שאולי...?
הבעלים של החוף
כולא אותם
בניגוד לרצונם?
פליפר, חכה אני
כבר מגיע!!!
פיני גרשון, חבר
בגרינפיס, בשיחה
לילית בתחנה
המרכזית. |
|
