|
כי אני כבר לא שם
המפלצות נשארו שם מאחור
ואני את הבמה כובשת
בחדר השחור
|
אני רוצה את זה
רוצה ומפחדת
יודעת כמה טוב הוא לי וטובה אני לו
החשמל זורם בעורקים הריכוז במלוא כוחו
כמו טיול שלא נגמר כמו מסע בזמן
|
רק עשן סובב אותי שחור וסמיך
נכנס לי לעיניים לשיניים לורידים
אנשים סובבים אותי, דורכים עלי, רוקדים את הסוף
|
|
|
אני ממש לא
הטיפוס שייפול
למלכודת הטפשית
של "אבא שלך
ערומקו...?"
וכו'.
אז תמיד הייתי
עונה לשאלות
האלה ב"כן",
במקום ב"לא".
עד ששאלו אותי
אם אבא שלי
חרמנזה.
אפרוח ורוד |
|
