|
"שפה לימדתם אותי ושכרי הוא אחד,
אני יודע לקלל"
כתבי בוסר מאת
בן 20
תרבות השתיקה, תרבות האיפוק, הדחף לאהוב, הרצון למות.
גרמו לי להיות כמו צל
- תמיד נצמד לקיר
|
העולם ישן, והכל נראה פתאום כמו לחישה בתוך רעש גדול.
הרוח מביאה עמה המלנכוליה, כמו הספינקס מילל לירח
|
האוויר המחדש כמו נולד ; ריחו כמעט ירוק -
יהפוך מחניק עד אישה מזיע תפתח חלון.
|
היא מעשנת, לוקחת מכחול, מציירת.
שכבות כהות על שכבות קהות, אובייקטים נסתרים.
מניה דיפרסיה כרונית, היא הפסיקה לקחת כדורים, היא אומרת שזה
מדכא את המחשבה.
ושתלך להזדיין הפסיכיאטרית.
|
זה שנים שאני שואף להיות לבד רק אני והעולם.
להיות קרוב יותר לאלוהים
|
|
|
