|
זהו סיפור קצת מוזר ומגעיל על איש אחד ושמו גיל...
...לגיל אין הרבה חברים אז הוא מסתפק בחברתם של החתולים.
|
למחרת היא קמה ולובשת שמלה תכולה ונעליים לבנות
קושרת סרט בשיערה ומחייכת כמו בתמונה.
|
לא אשכח
את השמחה שהרגשתי
כשבאת ופשוט...
|
לך לא איכפת אבל אתה מוחה.
הודעה אחת לא תשנה את הרגשתי
אבל יותר מזה זה מאמץ לא שגרתי.
|
אני חושבת על החבר המושלם שלי
ובצד מסתננות תמונות של השני.
אני הולכת לישון, מרוקנת ת'ראש ממחשבות
וההוא עולה לי בראש.
|
Fave's day
Twin's day
Hallvi's day
Creature's day
No day.
|
Save me
I'm right here
Waiting
|
I love your smile, your face, and your eyes.
Damn, I'm good at telling lies!
|
איך זה, שאחרי 4 שנים,
עדיין הכל נשאר בפנים?
|
אחצה ימים והרים בשבילך
אם רק תבטיח לי שאני שלך...
|
אני אוהבת אותך כי...
אתה חמוד
וגורם לי לחייך גם כשנראה שהכל אבוד.
|
צעקתי ולא שמעת
סימנתי ולא ראית
הכנתי ולא רצית.
|
תמיד ידעת לעזור כשצריך
להגיד משפט ולהצחיק.
להעלות את המצב רוח כשקשה
לגרום לי להמשיך ולא לוותר.
|
הולכת בדרך לא ידועה.
בוחרת שביל ללא הכוונה.
|
אני רוצה להתגבר עלייך. אבל מצד שני אני לא. אתה כל' כך מיוחד
ואני כזאת מטומטמת שנתתי לדבר כזה לגרום לי להיפרד ממך...
טיפשה!! פשוט טיפשה! אילו רק יכולתי להחזיר ת'גלגל אחורה...
לשנות כמה דברים... =((
|
פגעתי בכל כך הרבה,
טעיתי המון
ואני כל כך מצטערת...
|
מתי התקשרת לאחרונה?
מתי הראית שאכפת לך?
מתי חשבת, להביא לי חיבוק... ממך?
מתי התכוונת שאני אשמע אותך?
|
אתה הכל וכלום
אתה קרוב ורחוק.
אתה מרגיש בכל הלב
ועושה רק דרך המחשבות.
|
אני עומדת לצידך.
הסתכל שוב במראה.
מה אתה רואה?
אותך.
|
בבוקר יום ראשון התעוררתי,
על אדן החלון הסתכלתי.
|
אבל היא צועקת עלי כשאני זולה מדי!
אולי בגלל שאני באמת זולה?
|
אני מחכה בקוצר רוח כל פעם מחדש...
מחכה לראות איך הרצון שלי ממומש.
|
איך זה ששום דבר לא משתבש?
|
ללמוד!! לחרוש!! להפנים!!
מלחמות!! מאורעות!!
לחזור!! לקרוא!! לסכם!!
הסכמים!! הגנות!!
|
הרבה זמן הוא היה אצלי.
המון זמן עד שיצא מראשי.
שניהם נתקעו בפנים.
לא רצו לצאת, לא משנה מה עושים.
|
אני במחשבותיו
לא עוזבת אותו לשניה
נשארת הדוקה
צמודה לנשימותיו
|
לפעמים יש מעידות, ירידות...
אך מיד לאחר מכן... ישנם המוני עליות!
|
העולם סביבי מתפרק
אט אט, לאט לאט.
|
זיכרון קטן זה כל מה שנשאר
תמונה יפה ממוסגרת על השידה
|
היה לי זמן טוב
נהנתי כל כך
|
השמש זורחת הירח נמוג
האור חודר מבעד התריסים
|
אויב מרחוק
חבר מקרוב
טעמו מתוק
ככה הרוב.
|
חושך ואני רואה יותר ברור מאי פעם.
מילה ועוד מילה ואז מחיקה.
איך שהוא, בראש זה מסתדר.
אני שומעת חזק וברור ומבינה הכל.
|
אותו שיר עצוב,
לשמח את ההרגשה
אותו ציור ישן,
שיראה את השמחה
|
כי אתה תמיד שם, עוד לפני שביקשו ממך,
כי אתה נותן את כל מה שיש בך.
|
It is very moody today.
מה הכוונה בעצם?
|
מספרת סיפורים
ומתחבאת מאחורי הדפים,
|
בוא ניפגש ונשכב על הדשא,
נחפש צורות בענפי העץ.
בוא נדבר ונתלוצץ.
|
אז, ילד, רק אושר שיהיה לך
תמשיך לעשות כאלה שטויות
|
מנסה להתקרב מחדש,
מתגברת על כל חשש.
ואתה נסגר בפניי, עוצר.
לא נותן לי להתקרב צעד יותר.
לא רוצה שנדבר?
אז אני לא צריכה חבר!
|
למה אני לא מסוגלת כשהוא עם מישהיא אחרת?!
למה קשה לי ליצור קשר עין?
|
יש לי מליון דברים לעשות
אלף ואחד דברים על הראש,
כולם לחוצים ומתוחים! ואני...
אני שמחה!! לא אכפת לי!!!
|
אני זקוקה לך כל כך...
תלויה בך למרות שאינך חושב כך.
|
איך אדע מה המשמעות?
האם אוכל לדעת מה הפירוש?
|
אני והוא לא ניפרד,
תמיד נהיה ביחד...
תמיד... נהיה.
|
מבולבלת. מתוסכלת.
והכל, בגלל הילדה הנחמדה. החמודה.
|
מה הוא חושב לעצמו?!
שאני אבוא ואספר לו כל מה שעובר עליי?!
שאני אסביר לו כל דבר קטן?
|
אני אוהבת אותך
ואתה גם.
אוהב את עצמך,
יותר מכולם
|
נעה עם זרם הרגשות
ונתקעת בעיני המתבונן...
חתך.
|
הוא משקיע והיא לא מעריכה את זה.
היא מעמידה פנים. גם הוא.
זה פוגע בכולם, אבל לא אכפת להם.
|
לא
לא רוצה לשמוע
לא רוצה לראות
|
מבעד לקיר זכוכית בוהה בך.
רואה איך את הידידות שלנו בזבזת.
|
אני רוצה להגיד לו יותר מ"היי" ו"ביי".
אני רוצה שבאמת ננהל שיחה.
אני רוצה...
והוא לא.
|
לא הכל סביבך... אתה לא מרכז העולם.
יש עוד אנשים - עם רגשות, מחשבות.
לי יש את התשובות!
|
התחלה חדשה בפתח.
יום חדש הפציע!
|
את הסיבה לבואי לבית הספר,
אני לא רוצה לאבד איתך קשר.
חלבי קטן ומצחיק שלי...
כל כך כיף שאת איתי!!!
|
מוקפת במיליון אנשים, אבל רק אותך אני רואה.
אומרים לי שאני יפה, אבל רק אותך אני שומעת.
נוגעים לי ביד, אבל רק אותך אני מרגישה.
כל כך הרבה אנשים, ורק אתה אמתי.
|
יש שניות של כיף,
שאין רצון שהן יסתיימו.
יש שניות של סבל,
שממש ספרים אותן.
57... 58... 59... עד שנגמר.
|
דרכו של גורל יש יאמרו.
גורל אכזר, אומר אני.
|
אני נפעמת מהאומץ שלך,
מהיוזמה הבלתי פוסקת.
עדיין בשוק, המומה ממך...
מזה שאתה זה שהתחלת.
|
עבר יום
עברו יומיים.
הזמן זוחל
המחשבות רצות.
|
לא יכולה להחזיק את זה בפנים!
בכל הדרכים והצורות כבר אמרתי לך...
כל הטונים והסוגים...
|
היא מקנאה
והוא שפוט שלה.
היא אומרת להתרחק
והוא עושה כרצונה.
|
לראות את אבא ולחייך, לתת לאמא נשיקה על הלחי
לשחק עם הכלבה ולצחוק עם האחים
|
הו כן... הוא שומע! אך לא מקשיב.
ומה ההבדל תשאלו אותי?
הרי אם בנאדם מקשיב, הוא שומע
ואם הוא שומע סימן שהוא מקשיב.
|
תפקח את העיניים, תקבל סטירה מצלצלת ממני כמו שבחיים לא קיבלת
ותקבל את זה! עם או בלי רצון, אתה תקבל את
זה!
|
לבעוט!
לצעוק!
לבכות!
לשתוק!
|
אני לא מצליחה להירדם
זה לא עובר.
|
ארבעה ימים לא שמעתי ממך...
תהיתי... מה קורה איתך?
|
אחרי שנה וחצי אתה עדיין מצטייר לי כחי.
ואני יודעת... אני יודעת שאתה לא
הגלגל לא יודע להסתובב לצד השני ואני לא זו שאלמד אותו.
|
אנשים שיתמכו בך, גם אם עשית דבר רע,
שיקשיבו לך, גם אם מה שאתה אומר משעמם,
|
איך מוציאים כאב? בבקשה, תגידו לי... אני מתחננת. הכול! אני
אעשה כל דבר!
כואב לי עמוק... והכאב הושרש כל כך חזק, שהוא פשוט לא יכול
לצאת.
|
אני שונאת שקרנים
אני שונאת כאלה שמפיצים שמועות
אני שונאת אנשים שחושבים שהם יודעים, למרות שהם לא
אני שונאת אנשים שדוחפים את האף
|
אני צריכה שאתה תבוא ותגיד לי שיהיה טוב.
שתראה לי, שלך טוב...
שאתה במקום יפה, עם אנשים נחמדים וכל מה שאתה צריך.
אני רוצה לדעת שהכול בסדר איתך... שאתה לא עצוב, שמח.
|
זה כמו תיבת פנדורה קטנה שברגע שאני אתן לזה לצאת, זה יביא רק
צרות...
הלוואי ויכולתי לתת לזה לצאת.
הלוואי וכולם היו יכולים לדעת.
|
מה קרה לבנאדם האמיתי שהכרתי?
למי שהתאהבתי בו?
מה קרה לך?!
|
|
|
יש לי רעיון.
לוקחים בקבוק,
נגיד פלסטיק
גדול, ושמים בו
כמה ליטרים
(נגיד ליטר
וחצי)
ואז ממלאים אותו
באיזה נוזל
מוגז, בצבע
שחור, מוסיפים
עוד כמה רכיבים,
ומשווקים בכל
העולם.
אחר כך אפשר
להתרחב לעוד
צבעים.
אחד עם הרבה
רעיונות. |
|
