|
עמדתי בסימטה החשוכה, מאחורי כמה פחי זבל ירוקים וחלודים. ידי
החליקה במורד קיר הלבנים החשוף, והעבירה בי צמרמורת. דמעה
בודדה זלגה במורד לחיי וטיפטפה על שקית זבל ששכבה על הרצפה.
|
לאורך החוף
איש הולך, משאיר אחריו עקבות בחול הזהוב.
בוהה בים במבט לא-ממוקד
מנסה לשכוח;
|
|
|
בהתחלה לא אהבתי
את הרעיון של
הביגמיה, אבל
אחר כך
התרגלתי.
החברה של החבר
של שלי |
|
