|
עמדתי בסימטה החשוכה, מאחורי כמה פחי זבל ירוקים וחלודים. ידי
החליקה במורד קיר הלבנים החשוף, והעבירה בי צמרמורת. דמעה
בודדה זלגה במורד לחיי וטיפטפה על שקית זבל ששכבה על הרצפה.
|
לאורך החוף
איש הולך, משאיר אחריו עקבות בחול הזהוב.
בוהה בים במבט לא-ממוקד
מנסה לשכוח;
|
|
|
בא לך לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן,בא לך
לאשר את
הסלוגן..
ולהכין לי קפה.
צרצרית שוטפת
מוחות של מאשרי
סלוגנים ומכונות
קפה. |
|
